מבוא

עמוד:12

הזהות היהודית הגלותית היא מעמידה בשאלה את הזהות הצברית . תפיסה הפוכה זו מתרפקת על זיכרון הגלות ורואה בה רכיב חיוני בעיצוב החברה בישראל . היא מפליגה בשבחי הגלות ולעתים אף מרחיקה עוד צעד בהציעה לכונן את ' יבנה החדשה ' כמקור גלותי רוחני חלופי וכתיקון לציונות . לפי גן , המהפך משלילת הגלות לחיוב הגלות הוא חלק מתהליך דיאלקטי שמתחיל להצמיח בהדרגה מיזוג חדש של תפיסות ' יהודיות ' עם תפיסות ' ציוניות ' : שלב שבו גם המרד בגלות וגם המרד במרד מאבדים מחיוניותם , ושבו הדיכוטומיה יהודי - עברי חדלה להיות חלק מהותי בכינון הזהות הישראלית . נראה כי תחזית זו סותרת את השלילה הגורפת של הזהות הממוקפת של התפוצה כפי שהובאה מפיו של א " ב יהושע בראשית הדברים . האם פירוש הדבר שריבוי קולות וזהות ממוקפת אכן הם בגדר אפשרות נוכחת , פעילה ובת קיימא בחברה הישראלית ? רבים מהמאמרים בקובץ אכן מוצאים מגמות שונות של ריבוי קולות וזהות ממוקפת בחברה הישראלית , ועם זה דומה שרבים מהם מציירים נוכחות זאת כאתגר לתפיסות שולטות בחברה בישראל . הדיון באתגרים אלו ובמשמעותם לחברה בישראל עומד במוקד הקובץ , והוא שמבהיר את השאלות המהותיות הנדונות בו : הקובץ אינו מסתפק בשאלה החשובה הנוגעת למשקלה של דחיית הגלות מצד הציונות והחברה בישראל ; אף לא בשאלה אשר למידת הנוכחות של תפיסות המבטאות ריבוי קולות וזהות ממוקפת בחברה בישראל . השאלה כבדת המשקל שמעלה קובץ זה היא עד כמה התפיסות של הזהות הממוקפת אכן מצליחות לאתגר תפיסות מושרשות של זהות וריבונות . עד כמה הן מסיטות את הגבולות הנתפסים שבין ' אנחנו ' ל ' הם ' – ממקום של איום וסכנה למקום של דיאלוג וצמיחה ? עד כמה הן פותחות אפשרויות חדשות לדמיון יחסיה של הריבונות היהודית עם קבוצות בישראל שאינן רואות ב ' ישראליות ' צד אפשרי או רצוי של זהות ממוקפת ? ועד כמה יש פתיחות לתפיסות ביהדות התפוצה ובישראל השואפות לגבש זהות קבוצתית ייחודית שאיננה גוזרת שוליות , לעומת תפיסות הרוב והריבונות הישראליות ? אני תקווה כי שאלות אלו יעמדו במוקד הדיון בנושא ' גלויות ישראליות ' , שיעורר קובץ זה .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר