הקדמה בית המקדש השלישי

עמוד:9

זהותי מאוימת בידי מי שגורסים הקמת ' מדינה יהודית ' בהנהגת שלטון הסנהדרין , מדינה שבה לא יתאפשר לי לקיים את אורחות חיי הנוכחיים . בד בבד עם רגשות מרחיקי לכת אלה הכרתי היכרות אינטימית את שפתם ואת הטקסטים המכוננים המשמשים נר לרגליהם , שכן שנות ילדותי ונערותי עברו עליי במסגרת החברה הדתית לאומית , ומושאי מחקרי הם מן העילית התורנית והחברתית שלה , ומכאן שעולמם אינו עולם רחוק , מנוכר וזר עבורי . ניסיונותיי הראשונים להיכנס לשדה המחקר לוו בחשדנות הדדית , שהיא חלק בלתי נפרד מכל מפגש בין שני צדי מתרס אשר מזהים את העומד מולם במונחים כמעט דמוניים : מצדם היה ניסיון לבחון אם אני אשת תקשורת , שכן לדבריהם בכל פעם שנחשפו לתקשורת , הם יצאו נפגעים , ולכן הם נזהרים מפניה . אני , מצדי , חששתי שמא אקלע למצב שבו אצטרך להכריע בין נאמנותי ומצפוני כאזרחית לנאמנותי כלפי האנשים שבטחו בי ונחשפו לפניי . כך מצאתי את עצמי במצב פרדוקסלי שבו אני , החוקרת , מחפשת אחר מידע ובעצם מפחדת לדעת ... התוודעות הדדית אטית ושיטתית של השדה הנחקר הורידה אט אט את מחיצות החשדנות ההדדיות . תרומה ניכרת לבניית אמון זו טמונה , לדעתי , בכמה מרכיבים : בראש ובראשונה , ' הכרת הכללים , והכרה בכללים ' . היכרותי את השיח ואת הקודים ההתנהגותיים בחברה הדתית לאומית אפשרה לי לנהוג בחופשיות , בלי להיקלע למצבים מביכים שהיו עלולים להיווצר בשל דפוסי התנהגות שונים ובעיקר עקב היותי אישה החוקרת שדה שרוב משתתפיו אז היו גברים המקפידים על פרקסיס נוקשה בכל הקשור ביחסי גברים - נשים . היכרותי עם הפרקסיס הזה , כיבודו והתנהגותי בהתאם לכלליו , אף ששונים הם מההתנהגות היום יומית שלי , יצרו אווירה נוחה שהסירה את הרגשת האיום ההדדי , ואפשרו פתיחות ושיתוף פעולה מצד חברי הקבוצות . נקודת מוצא זו אפשרה לי לבחון את השדה הן מנקודת מבטם של הנחקרים והן מנקודת מבט ביקורתית . המרכיב השני , הנגזר מן הקודם , היה הרחבת מידת מעורבותי בשדה . כך למשל בשעה שישבתי בתקופת המחקר הראשונה באחת מישיבות ' ארגון הגג ' , העלה אחד המשתתפים את הצורך לכתוב פרוטוקול של הישיבה , ומיד התנדבתי למשימה . הדבר הביא להידוק הקשר , וכן להזמנתי לאירועים אחרים כדי שאסכם את הנאמר בהם . למעשה מילאתי תפקיד פונקציונלי באירועים אלה , כמי שמתעדת ומסכמת את ישיבותיהם , ובזאת פוטרת אותם מעיסוק ' חשוב אך מטריד ' . לכאורה נכנסתי ל ' משבצת הנשית ' - מעין מזכירה המתעדת את הנאמר , ואולם המצב היה מורכב יותר ; במכון המקדש , המקום שהתקיימו בו מרבית הישיבות שנכחתי בהן , נוכחות לא מעט נשים - בנות השירות הלאומי המדריכות בתערוכת המקדש ונשות הרבנים ואברכי הישיבה הקשורים למקום . נראה שהנשים דאגו לערוך כיבוד על שולחן הדיונים לפני הישיבות , וכפי הנראה דאגו לפנות אותו אחריהן , ואולם מעולם לא

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא