|
|
עמוד:13
פרק א התפתחותה של קהילה מקצועית לומדת - תיאור כרונולוגי של התהליך יצאנו לדרך , מנהלת מחוז , שתי מובילות אקדמיות מהמכללה וכעשרים מפקחות ומדריכות , כדי לבנות מנהיגות מובילה במחוז . בשנה הראשונה מנתה הקבוצה 19 מפקחות , כמה מהן צורפו לקהילה במענה לדרישתה של מנהלת המחוז ולא מרצונן החופשי , ואחרות הצטרפו מתוך מחויבות לתפקידן בהנהלה . השונות בקבוצה הייתה גדולה : ותיקות וחדשות , מפקחות כוללות ומפקחות דיסציפלינריות , פסיכולוג ובעלות תפקידים נוספים בהנהלת המחוז . כבר מראשית התהליך הקפדנו על קביעותן של מסגרות המקום והזמן של מפגשי הקהילה . המפגשים נערכו פעם בשבועיים , וכל מפגש נמשך כארבע שעות . במפגשים החלו המשתתפות ללמוד תאוריות שהציגו המובילות האקדמיות כדי ליצור תשתית ושפה משותפת לבנייתה של הקהילה וללמידה בה . התאוריות עסקו בשלושה נושאים עיקריים : למידה , שותפויות ומנהיגות , ובעיקר בחיבורים ביניהם . על סמך התאוריות והעקרונות שהוצגו התקיימו דיונים שקשרו את התאוריה לעשייה היום - יומית של המפקחות והציפו סוגיות מרכזיות בעבודתן , וגם סוגיות ואתגרים הנוגעים לדפוס הפיקוח המסורתי . בעקבות הדיונים האלה הוחלט לנסות לפתח וליישם דפוס פיקוח חלופי : דפוס שיתופי , שבו שתיים או שלוש מפקחות יעבדו בצוות בבית ספר אחד ויגבשו בשיתוף המנהלת תכנית התערבות שתחולל שינוי בתפקודו של בית הספר . כל צוות בחר בית ספר " אדום " ( כלומר בית ספר שההישגים הלימודיים והחברתיים בו נמוכים יחסית לממוצע המחוזי ) , והוא שימש הן מושא הפעולה של הצוות והן מעבדת התנסות בהובלת תהליכי שינוי . כמו כן , הוחלט שצוות המפקחות יבקר בבית הספר לעתים קרובות , ושקהילת המפקחות כולה תערוך ביקורים לימודיים במשך יום שלם בבתי הספר שנבחרו . השנה הראשונה הייתה סוערת ורווית תהפוכות , והיא הסתיימה בהתנגדות נחרצת של כמה מן המפקחות להמשיך להשתתף בקהילה . לנוכח המשבר ניצבה הקהילה בצומת דרכים , ובעקבותיו החליטה מנהלת המחוז לערוך שינוי מהותי במבנה הקבוצה . בשנת הלימודים השנייה המשיכו בתהליך רק שבע
|
|