|
|
עמוד:8
תפיסה זו , העשייה בשדה , דהיינו הלמידה וההוראה בתוך הכיתות בבתי הספר , היא מוקד ההכשרה . עם זאת , סברנו שכדי להוביל שותפות מעין זו וכדי לבנות קהילות מקצועיות לומדות יש להצמיח מנהיגות חינוכית משותפת של כל בעלות העניין - נשות מעשה , מעצבות מדיניות ונשות מחקר ותאוריה . הצמחת מנהיגות חינוכית מבוזרת , השונה מהמנהיגות ההיררכית השכיחה במערכת , הייתה חלק מרכזי בחזוננו . חזון זה התבסס גם על הניסיון ההולך ומצטבר בארץ ובעולם בתחום הרפורמות המערכתיות , שלפיו הצלחת הרפורמות מותנית במפגש בין תהליכים הצומחים מלמטה ( bottom - up ) לבין תהליכים המוכתבים מלמעלה ( . ( top - down עיקרון מרכזי נוסף היה שזירת התאוריה בעשייה - התאוריה היא אמצעי לבדיקת העשייה , לחשיבה מחודשת עליה ולשיפורה , וגם מצע להולדתם של רעיונות חדשניים ופורצי דרך . זאת ועוד , כדי לבסס את השינויים הנדרשים על נתונים יש להשתית את הלמידה על חקר העשייה , ובעיקר לערוך מחקרי פעולה . מחקרים כאלה , המבוססים על איסוף נתונים שיטתי וניתוחם , מסייעים להבנה מעמיקה של העשייה החינוכית ושל ההקשר שבו היא נעשית ותורמים לשיפורה . התהליך המתואר בספר - שש שנות פעילותה של הקהילה ועוד שלוש שנות הניתוח והעיבוד של הנתונים וכתיבת הספר - הצמיח בסופו של דבר מודל אקולוגי אוניברסלי של פיתוח מקצועי במאה ה - , 21 העוסק בלמידה , בעשייה ובמחקר במסגרת קהילה מקצועית . בקהילה מקצועית זו מתקיים דיאלוג מתמיד ומתמשך בין האקדמיה לשדה , והוא המאפשר פיתוח זהות מקצועית חדשה . על הספר והניווט בין דפיו בספר שלושה שערים ופרק החותם אותו - סוף דבר ומחשבות לעתיד . בשער הראשון - סיפור ההקשר שהוא סיפור המסגרת של הספר - שלושה פרקים . בפרקים אלה מתוארים התפתחותה של הקהילה הלומדת והמחקר שבעקבות העשייה . כמו כן , מוצגת סקירה של מגמות גלוקליות ( גלובליות ולוקליות ) עכשוויות בתחום הפיקוח ושל תפיסות ומודלים עדכניים בזיקה לפיקוח בארץ ובעולם . השער השני מוקדש לסיפורה של קהילת המפקחות - מהערכה ובקרה לייזום פדגוגי שיתופי . בשער זה מתואר הפיתוח המקצועי של המפקחות וגיבושו של מודל חדש לעבודת פיקוח . ששת הפרקים המופיעים בשער זה הם לב לבו של הספר . כל פרק מתמקד בנושא מרכזי אחד בתהליך העבודה המתמשך בקהילה
|
|