|
|
עמוד:7
הקדמה בספר זה מוצג סיפורו של מסע למידה עמוק ועתיר אירועים בן שש שנים של קהילת מפקחות על בתי ספר ומדריכות בתחומי דעת שונים , במחוז גדול במערכת החינוך בישראל . המסע החל כאשר מנהלת המחוז ביקשה לשנות את תרבות העבודה במחוז , מתרבות של " התעדכנויות " , עיסוק ברובד טכני של ניהול , הובלת שינויים מקומיים וחידושים נקודתיים , לתרבות של למידה מתמדת ושיתופית בכל הדרגים : מפקחות , מדריכות , מנהלות בתי ספר , מורות , וכמובן , תלמידות . שינוי זה נועד להוביל כל תלמידה ותלמיד למיצוי הפוטנציאל שלהם וליצור אקלים של חתירה מתמשכת למצוינות של כל השותפות . לשם כך חברה מנהלת המחוז אלינו , לצוות אקדמי ממכללה להכשרת מורים , שעם כמה מאתנו היא עבדה בתפקידיה הקודמים , ותפיסותינו החינוכיות , הידע שלנו וניסיוננו נראו לה מתאימים ביותר להובלת תהליך השינוי . מנהלת המחוז ואנחנו , הצוות האקדמי , התווינו יחד את הדרך להשגת היעד - ליצור עם המפקחות ועם המדריכות קהילת למידה , מחקר ועשייה , שבה יהיה אפשר להבנות מחדש את זהותה המקצועית של המפקחת ואת תפקידה . דהיינו , לשנות את תפקיד המפקחת מתפקיד הפיקוח המסורתי הנהוג בארץ ובעולם , תפקיד שעיקרו הערכת תפקודי בתי הספר והשמת עובדי הוראה , לתפקיד של מובילה פדגוגית מחוללת שינוי . מעבר לשינויים בתפקיד הפיקוח , מטרתה של מנהלת המחוז הייתה לגבש מנהיגות מחוזית מובילה שתתווה את החזון ואת סדר היום של המחוז ותיישמו . הרציונל שעמד בבסיס חזוננו היה מושתת על גישה קונסטרוקטיביסטית , גישה הנגזרת מן התאוריה הסוציו - תרבותית , ומשמעותה למידה מתמשכת של מורות , מנהלות ומפקחות בשיתוף מורות - מורים במהלך עבודתן . למידה כזו מחוללת שינוי במשתתפות ובסביבות העבודה שלהן , ויכולה להתרחש בקהילות מקצועיות לומדות החוקרות את עשייתן כל הזמן . תפיסתנו הייתה תפיסה מערכתית , כלומר ראינו בהכשרת המורים תהליך המתרחש מתוך שיתוף פעולה הדוק ומתואם עם השדה על כל רבדיו . לפי 1 לאורך הספר נקטנו בעיקר לשון נקבה . כל הנאמר מכוון לשני המינים גם יחד .
|
|