|
|
עמוד:14
כי הכישלונות הבולטים של גולדה מאיר בעת כהונתה כראש הממשלה היו בעיקר בתחום מדיניות הפנים ופחות בנושאים הקשורים במדיניות החוץ . אף נטען שגם אם הפוליטיקה הפנימית העסיקה אותה בגלל חשיבותה לקיום הקואליציה , היה לה ברור כי המבחן האמיתי שלה יהיה דווקא במדיניות החוץ והביטחון של ישראל . הראיה לכך , נטען בין היתר , היא כי לסוגיות פנים בשנים 1974 – 1969 היא ייחדה רק שני עמודים בזיכרונותיה . הדעות חלוקות עד היום בעניין זה . לכישלונות בתחום מדיניות הפנים , על כך אין עוררין , לא הייתה אחראית גולדה לבדה . כמה מכישלונות אלה ניתן לייחס גם לתפקוד הלקוי של מפלגת העבודה כולה שהפגינה לאות מחשבתית וקיפאון רעיוני , שקיעה מתמדת בנושאים אידאולוגיים ועיסוק כמעט בלעדי בנושאי חוץ וביטחון . המפלגה וראשיה גילו סימני שמרנות שגבלו בהתאבנות רעיונית ולא השכילו לנצל את איחוד שלוש מפלגות הפועלים , שהתמזגו יחד במפלגת העבודה בסוף שנות השישים , לתנופה רבתי בתחומים שונים . גולדה הייתה ערה למשבר הרוחני שהעמיק , אבל כמעט לא עשתה דבר כדי להחזיר את המפלגה למקורותיה הרוחניים , הציוניים סוציאליסטיים , ולהתאים את דרכי פעולתה לשנות השבעים . ממשלתה של גולדה מאיר הייתה זרז להתרסקותו של השמאל הישראלי בבחירות . 1977 למרות המבנה הרב מפלגתי שאפיין את התנועה הציונית ואת מדינת ישראל , כמעט יובל שלם בלטה מפלגה אחת גדולה שייצבה והנהיגה את " המדינה שבדרך " ואת מדינת ישראל לאחר הקמתה . עד סוף שנות השבעים , שלושה עשורים ברציפות מיום הקמת המדינה , הייתה מפא " י המפלגה הדומיננטית מכולן בחיים הפוליטיים של ישראל . מפא " י זכתה בבחירות פעם אחר פעם , הקימה את כל הממשלות , שלטה בהסתדרות ובסוכנות וגם בגופים אחרים ושמרה על הגמוניה בלתי מעורערת . הנהגתה התנהלה על פי התפיסה ה " ממלכתית " , שלפיה המדינה חייבת לפעול למען העם , ואילו אזרחי המדינה מחויבים להתגייס לביצוע המשימות הלאומיות שהמדינה קובעת . העומדים בצמרת המפלגה — דוד בן גוריון , משה שרת , לוי אשכול וגולדה מאיר — היו כולם אנשי העלייה השנייה והעלייה השלישית . הם מילאו את התפקידים המרכזיים בממשלה וירשו את ראשות הממשלה זה אחר זה . הנהגה זו זוהתה עם ההישגים שביססו את עצם קיומה של החברה הישראלית : הקמת צבא ישראלי וביסוסו , ניצחון במלחמת הקוממיות , הרחבת גבולותיה של המדינה היהודית , פיתוח כלכלי נמרץ וקליטת העלייה וטיפוח קשרי חוץ . ההיסטוריה האישית של כל אחד מראשי המפלגה הפכה זהה להיסטוריה של מפעל התחייה הלאומי .
|
|