|
|
עמוד:11
* * * במהלך המחקר ראיינתי 36 אנשים שנענו להזמנתי . לאחר שהסברתי להם בכתב או בעל פה את המונח " עוני חדש " , שבו עסקתי , בחרו או הסכימו להגדיר את עצמם " עניים חדשים " ולספר לי בהקשר זה את סיפור חייהם . במהלך השיחה , בדרך כלל לקראת סופה , שאלתי כל אחת ואחד מהם למה הם מייחסים את העובדה שהם " עניים חדשים " כעת . כצפוי , הם פירשו מונחים תיאוריים וסיבתיים אלה באופנים שונים , וסיפקו תשובות שונות , מה שהפך את התופעה למעניינת ומגוונת יותר מבחינה חברתית וספרותית . בספר זה יובאו סיפוריהם של 21 מהם , בני 32 עד . 66 נמנעתי בכוונה מלכלול את סיפוריהם של מי שטרם מלאו להם , 30 משום שנראה לי טבעי בגיל זה לגשש ולהיעזר בדרך לקראת עצמאות כלכלית . במהלך עבודת האיסוף , שנמשכה ממחצית 2014 עד קיץ , 2015 התבהר לי כי הסיפורים נוגעים לתמה או למוטיב מרכזי , המספקים ממד תיאורטי מעניין להבנת העוני החדש , ועליו ניתן לשבץ את כל הסיפורים . בקוטב האחד של ממד זה ישנם אנשים הרואים עצמם קרבן הנסיבות , וכל מאמציהם מופנים לפתרון הבעיה הפרטית שלהם בשיטה הכלכלית חברתית הקיימת . התחושה שעוררו הייתה של אנשים עובדים נטולי אופק , הנתונים בסד המערכת . בקוטב השני ישנם אנשים הנאבקים בשיטה הרווחת , וגם אם הם עניים במובן האובייקטיבי כמו הראשונים , הם אינם מציגים תמונת עולם פטליסטית ואינם משדרים קרבנות . יש להם בהחלט אופק והם חשים כי יש בידם כלים לנסות להילחם במערכת כדי לשנותה . הראשונים חווים את העוני כבודדים מול הממסד ומערכותיו , ואילו האחרונים חשים שהם חלק מקהילה של אנשים הדואגים זה לזה , מעין חברים בקולקטיב הלוחם למען הצדק , מוביל פרוגרמה וזוקף לעצמו הישגים גדולים או קטנים . הקבוצה הראשונה משדרת ייאוש , ואילו הקבוצה השנייה משדרת גם תקווה . לא פלא שהאנשים המשתייכים לקצה זה היו פעילים במחאת האוהלים של , 2011 וחלקם עדיין ממשיכים בפעילותם החברתית . לא כן הראשונים , שהשיבו כי מרוב טרדות כלכליות ומשפחתיות לא הרשו לעצמם כלל לקחת חלק במחאה . 1 אולם סיפורה של גל בת ה 27 בכל זאת יופיע , משום שהחומרים שהעלתה מיוחדים במינם .
|
|