|
|
עמוד:12
II אבותינו אפוא איחרו הן להכיר משוררים הן לקבלם . עם זאת , נמסר במקורות כי הסועדים במשתאות נהגו לשיר על מעלותיהם של אנשי שם לצלילי חליל . אולם השירה לא זכתה ליוקרה , כשם שמבהיר קאטו באחד מנאומיו , אשר בו הוא מטיל דופי במרקוס נוביליור , משום שהביא משוררים אל הפרובינקיה שלו . והלא אנו יודעים כי נוביליור , בהיותו קונסול , לקח את אניוס לאיטוליה . אם כן , ככל שפחתה מידת הכבוד שרחשו למשוררים , כך פחת העניין בשירה ; ובכל זאת , אם הופיעו אי אלה משוררים בעלי כישרון גדול בתחום זה , הרי לא נפלה תהילתם מתהילת היוונים . ( 4 ) או שמא סבורים אנו , כי לו פביוס , האציל שבאצילים , 8 חיבור היסטורי על ראשיתה של רומא בשבעה ספרים מאת קאטו הקנסור ( ראו להלן ); היצירה אבדה ויש בידינו רק פרגמנטים ממנה . 9 מרקוס פורקיוס קאטו ( 149 – 234 , Marcus Porcius Cato לפנה " ס ) , קונסול בשנת 195 וקנסור ב - ; 184 שאף לתקן את דרכיה של האצולה הרומית ודגל בחיי פשטות ומוסר . 10 מרקוס פולוויוס נוביליור ( Marcus Fulvius Nobilior ) היה קונסול בשנת 189 לפנה " ס . 11 הוא פביוס פיקטור ( Fabius Pictor ) שבשנת 302 לפנה " ס עיטר בציוריו את מקדש הישועה ( . ( Salus
|
|