|
עמוד:ג
שברישא , ביחס ללמעלה מעשרים אמה , אפילו כשיש לו צורת הפתח צריך למעט י * . אבל בברייתא לקמן יא , רע " א נאמר : ,, מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה , ימעט , והרחב מעשר , ימעט , ואם יש לו צורת הפתח , אינו צריך למעט " . אפשר להדחק ולומר שהבבא ,, ואם יש לו צורת הפתח " וכוי מוסבת רק על הסמור לה על והרחב מעשר" " וכוי , ולא על הרישא . אד נראה יותר שהמשנה והברייתא חולקות בזה , ולמשנה אע " פ שיש לו צורת הפתח , אם הוא גבוה מעשרים אמה , ימעט . מן הירושלמי בראש המסכת אנו רואים שהקטע ,, ושניהם מקרא אחד דרשו" וכוי אינו מרב יהודה אמר רב , אלא מסתמא דגמרא . הסתמא דגמרא הניח שאפשר ללמוד שיעורו של פתח מן הפסוק ,, ושחטו פתח אהל מועד " , אע " פ ש ,, כי כתיב האי , במשכן כתיב " , משום שגם רב יהודה אמר שמואל לומד שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל פסולים מן הפסוק ושחטו פתח אהל מועד " ( ,, דאי לא תימא " הכי הא דאמר ר " י א " ש " וכוי ) . אך אין להשוות זה לזה . רב יהודה אמר שמואל לומד מן הפסוק ושחטו פתח " אהל מועד " שהדלתות של ההיכל צריכות להיות פתוחות בשעת שחיטת השלמים . ואע " פ ששיעורו של פתח ההיכל שונה היה במשכן מזה שהיה במקדש , ( במשכן גבהו היה עשר אמות , ובמקדש עשרים אמות ) , שינוי זה אינו צריד להשפיע על החיוב שהדלתות תהיינה פתוחות . אבל הסתמא דגמרא לומד שיעור פתח של עשרים ולמעלה כנגד פתח ההיכל ופתח האולם מן הפסוק ושחטו פתח אהל מועד ' / " שם יש להקשות , הרי במשכן לא היה אולם , וגבהו של פתח ההיכל לא היה אלא עשר אמות . 8 [ ב : ] אלא טעתה לא תיהני ליה אמלתרא דהא היכל אמלתרא הויא ליה ואפ " ה עשרים אמה הוא דגמה דתנן חמש אמלתראות של מילה ... והאי מאי תיובתא דלמא כי תניא ההיא _דאמרלתראות באולם תניא והאי מאי קושיא דלמא 1 תבנית היכל כתבנית אולם אלמה אמר ר " א אמר . * 7 השוה מאירי לקמן יא , א ד " ה ואחר : ,, אלא שאף בגבוה מעשרים אמרו שם שאינו מכשיר " . נראה שהוא אינו הולך בשיטת הגמרא שלנו . . 8 עיין חידושי הר " ן וקרן אורה . . 1 ה דלמא ,, כאן לאו דוקא , שכן על ידו רוצים לחזק את קושית הגמרא ,, אלא מעתה לא _" תיהני ליה אמלתרא דהא היכל אמלתרא הויא " וכוי , ואין להקשות קושיה על יסוד דלמא . ראה ריטב " א וחידושי הר " _ן , תום ' הרא " ש והגהות רש " ש ( הוא מביא ראיה מנדרים פג , א . - ,, ללמא מן יין " וכי ' שגם שם נאמר דלמא והכוונה לוודאי . אלא שלשון נדרים משונה . וראה גם מ " ש השטמ " ק שם בשם הרשב " א ) . וראה גם אוצר הגאונים , פירושים , ( מתחיל בעמוד ג , א וממשיך בעמוד ב , ב ) . כאן צריכים לקחת בחשבון ששני הדיבורים , " והאי מאי תיובתא " וכוי ו האי מאי קושיה " וכוי הוספות מאוחרות הם , ונכנסו באמצע _" הקושיה לפני ,, אלמה אמר " וכוי . מי שהוא תמה , הרי המשנה במדות ג , ז מיירי באולם ,
|
|