|
|
עמוד:8
של הזמן ההיסטורי , אלא גם בזירות ובממדים רבים אחרים . ייתכן שעלינו לבחון גם את הפתיחות עצמה באופן " פתוח " מעט יותר ולנסות לזהות מרחבים וכיוונים – מגוונים ואפילו סותרים – אשר היא מפעמת בהם בו - זמנית . נקיטת דרך זו עשויה למשל לגרום לכך שהשמרן יטען כי הוא מגלה פתיחות ונכונות לקבל דבר מה אשר הליברל אינו מוכן לקבל . לדעתי , עלינו לתפוס את המושג " פתיחות " באופן רחב יותר . עלינו להבין כי השפעתו על תקופתנו היא מגוונת , וזו אינה מסתכמת רק במגמה היסטורית אחת ( תרבותית ופוליטית ) שבני האדם חשים כי הם נתבעים לתמוך בה או להתנגד לה . בהקשר הרחב פתיחות מבטאת אידאה רוחנית המאפשרת את ההתרחשות התרבותית המודרנית ; היא המפתח הדינמי – מפתח המצוי בלב האדם ובתודעתו – להתפתחותה של התרבות ולהבראתה גם יחד . רעיון יסוד זה מוליך אותי אל הנושאים שבחרתי לדון בהם בספר . הדרך שאני מנסה לצעוד בה עוברת בכמה תחנות . בפרק הראשון אני מנסה לאפיין את המגמה התרבותית - רוחנית של תקופתנו כנמצאת בין שני אתוסים גדולים ומנוגדים : האידאליזם מזה והאקזיסטנציאליזם מזה . אני סבור כי אנו חיים בתקופה " פוסט אידאולוגית " , תקופה המתאפיינת בכך שמבנה החשיבה האידאולוגי אינו מכתיב עוד בלעדית את יצירי התרבות . תחת צלו של מבנה החשיבה האידאולוגי צמח וביסס את השפעתו מבנה חשיבה המנוגד לו , הלוא הוא האתוס הקיומי . האחרון מתמקד בהתממשות ההוויה הפרטית לא כחלק מן הכלל , אלא בצורתה האישית הייחודית . דואליות זו מייצרת תודעת תרבות מפוצלת , תודעה המהווה תשתית רוחנית והצדקה כפולת פנים לכל תנועה עכשווית . מחד גיסא , מגמות תרבותיות נובעות מטעמים אידאולוגיים כוללים ; מאידך גיסא , חידושים תרבותיים רבים מבליטים את נקודת המבט הקיומית והפרטית דווקא . הספר פותח באפיון המצב הזה של תקופתנו , שכן יסוד חשוב בו הוא פעולתה של אידאת הפתיחות . אידאה זו מעוררת את כוחותיה של הרוח האנושית העכשווית ומכוונת אותם לכיוונים מגוונים ואף סותרים . בפרק השני אני מנסה להציע הגדרה פנומנולוגית כללית למושג " פתיחות " – ביטוי מודרני לתשוקה חיובית אל המסתורין . בהתאם להגדרה זו אני בוחן את פעולתה של הפתיחות בעידן המודרני בארבעה ערוצים : הזמן , המרחב , הנפש ומבני המשמעות . בהמשך הפרק השני אני מראה באמצעות הביקורת הפילוסופית השלישית של קאנט ( ביקורת כוח השיפוט ) כי את מושג הפתיחות
|
|