|
|
עמוד:11
מבוא בין דיון אקדמי לסיפור אישי הימצאותם של מדריכים פדגוגיים בצומת המחבר בין המרחב האקדמי במכללות להוראה לבין בתי הספר מציבה אותם במיקום בעייתי , רווי מתחים וסתירות פנימיות . מערכת הקשרים הנרקמת ביניהם למודרכיהם גם היא אינטנסיבית ומתמשכת וניכרת בנוכחותם הרציפה בכיתות האימון , במתן משוב לאחר צפייה בסטודנטים בעשייה בשדה , ובשיעורי הדידקטיקה שעיקרם הדרכה בתכנון שיעורים . התהליך מגיע לנקודת שיא בהנחיית פרויקט גמר בעל אופי מחקרי וביצועי כאחד , שבו אמורים הסטודנטים להביא לידי מיצוי את תהליך ההכשרה המקצועית שלהם . המכללות מקצות שעות הדרכה ניכרות לפעילויות אלו , וגורמי הפיקוח במשרד החינוך מעניקים משקל להערכות של צוות ההדרכה הפדגוגית את כישוריהם , את רמתם המקצועית ואת התאמתם של הבוגרים לעסוק בהוראה במסגרות החינוך השונות . מבנה זה יוצר הזדמנויות למפגשים פורמליים ובלתי פורמליים בין הצדדים על בסיס אישי וקבוצתי , כחלק מהפעילויות האקדמיות המקובלות . עד לאחרונה לא ניתנה כל הכשרה פורמלית לממלאי התפקיד . גם כיום , בחירת אנשים לאיוש תפקיד ההדרכה עדיין נוטה להסתמך על איכויות אישיותיות כאלו ואחרות , על המלצות של עמיתים , על ניסיון הוראה עשיר ועל עמדות חינוכיות הנתפסות כראויות . ב - 15 השנים האחרונות גברה בישראל המודעות למורכבות הכרוכה בהכשרה להוראה . הדבר מתבטא בספרות המחקרית ובהצגת ההכשרה להוראה מכיוונים שונים ( בק , ; 2005 ברק וגדרון , ; 2009 מרגולין , , ( 2010 וכן בפיתוחה של מסגרת הכשרה פורמלית עבור פרחי הדרכה ומורי מורים ותיקים בשדה . בבד בבד עם חקר היבטים שונים בתהליך ההדרכה עלה הצורך להציע דרכים לשיפור שיטות ההדרכה כדי לשנות דרכי הוראה וגישות חינוכיות בלתי מספקות , כמענה לביקורת על איכות הכשרתם של פרחי הוראה לתפקידם . דוגמה לפער בין האתגרים הבאים מן השדה לבין הכשרתם המקצועית של מורים התעוררה בשל 1 תכנית הכשרה פורמלית להדרכה פדגוגית נפתחה במכון מופ " ת בתחילת שנות האלפיים במסגרת בית הספר להתמחות פרופסיונלית ע״ש משה זילברשטיין .
|
|