|
|
עמוד:14
ליטול אחריות על הדברים הכתובים כאן ואינו רואה בהם יותר מאשר זיכרון דברים למען אלו שנכחו בעת האלתור , ושברצונם כמובן להוסיף ולהרהר בשאלות שנדונו בו לאור אותן נקודות צנועות למחשבה שהוא פרש בפניהם . המחבר רואה בנטייה הרווחת מאוד היום להקליט ולהפיץ ברבים את מה שמכונה דיבור חופשי , תסמין של העולם המנוהל , הנוהג לקבע את המילה הארעית , שהאמת מוקנית לה מעצם היותה זמנית וחולפת , וכופה על הדובר להתחייב בה כבשבועה . הקלטת הדברים משולה , אפוא , למין טביעת אצבעות של הרוח החיה . הקלטתן של אותן הרצאות בדיבור חופשי ושל השיחות שאדורנו ניהל עם הלמוט בקר מספקת אפוא תיעוד למאמציו המעשיים של תיאורטיקן שלא היה יכול ושלא רצה להימנע מהצגת ביקורתו על ה " התנהלות " , על ה " מכלול " , בפני הקהל הרחב . בדרך זו באים לידי ביטוי גם רעיונות מעשיים ביותר , שביכולתם לתקן את דימויו כמי שהוגה רק על דרך השלילה . היחס בין התיאוריה לפרקטיקה , המובא כאן באופן פרקטי - תיאורטי , משמש תשתית לתיעוד זה , המציג את דרך עבודתו של אדורנו ואת הדקויות המיוחדות שלה בצורה שלא הייתה מוכרת עד כה . דבריו של אדורנו המוגשים בזאת - ארבע הרצאות שאדורנו התקין לדפוס בעצמו וארבע שיחות עם הלמוט בקר ועם גרד קאדלבאך שתומללו מתוך הקלטות - נוצרו בשיתוף פעולה עם המחלקה הראשית לחינוך ולהוראה של הרדיו הממלכתי של מדינת הסן , שם התארח אדורנו בסדרת התכניות " שאלות אקטואליות בחינוך " אחת לשנה בעשור השנים . 1969 – 1959 תאודור ו ' אדורנו היה קשור לרדיו הממלכתי של מדינת הסן בדרכים רבות . דבריו בנושא האסתטיקה של המוזיקה המודרנית שודרו מעל גלי האתר של תחנת רדיו זו , מקצתם כהרצאות העוסקות בנושא מסוים יחיד ומקצתם כשיחות מלאות - חיים עם עורכים של המחלקה הראשית למוזיקה , עם מתנגדים , עם שותפים ועם ידידים . בתכנית " המילה
|
|