|
|
עמוד:7
מבוא מרים מבורך ספר זה נכתב ונערך בהתרגשות רבה , במלאות שש שנים לקיומה של התכנית ' חינוך בגיל הרך ' לתואר שני במכללת לוינסקי לחינוך . תכנית זו צמחה מתוך ניסיון רב - שנים בעבודה הן במערכות הגיל הרך הן במערכות החינוך הגבוה - האקדמי . ייחודה של התכנית הוא בכך שהיא מתבססת על ממצאי מחקר על החשיבות של איכות החינוך בגיל הרך בעולם , על ההקשר המקומי ועל ניסיון רב - שנים בהוראה במוסדות חינוך לגיל הרך . בפן האישי , תחילת דרכי החינוכית בגיל הרך הייתה בחינוך הקיבוצי כמטפלת , לאחר מכן בחינוך הקדם - פורמלי בעיר , כגננת פרטית המאמינה בערכו ובייחודו של כל ילד , ולאחר מכן כגננת בגן עירוני עצמאי , המשלבת את הצוות ואת ההורים כאחד בעולם חינוכי משותף , ואינה מבינה את הפליאה שתהליך זה עורר בקהילה . השלב הבא היה מעבר לגן ניסויי במכללת לוינסקי והקמתו של גן עירוני במכללה , שהיה דוגמה מאלפת לחשיבות של ההקשר התרבותי - חברתי שהגן ממוקם בו . כאן נזרע הצעד הראשון לקראת השתלבותי בסגל האקדמי - פדגוגי במכללה בתכנית הגיל הרך . הצטברות הניסיון החינוכי - פדגוגי המגוון וחוסר בהכשרה רשמית בתחילת הדרך אפשרו לי לשלב רעיונות ואמונות חינוכיים אישיים , בצד תמיכה של חברי סגל אשר השכילו להבין את הגישה השונה כל כך , וכפי שאמרה מרכזת המסלול לגיל הרך ( מרים סנפיר ) לעמיתותיה : " תנו לה לעשות בדרך שלה , גם אם היא שונה " . במקביל לדרך זו , לימודיי האקדמיים , גם אם לא היו קשורים ישירות לגיל הרך , אפשרו לי לפרוץ מסגרות ( להכניס מחשבים לגני ילדים מגילאי טרום - חובה ) , שוב בתמיכתה של מרים שידעה לצפות למרחוק , גם אם לא התחברה ישירות לכיוונים אלה . המעבר להדרכה פדגוגית ניתק אותי מן העשייה היום - יומית בגן , אולם כל השנים היה גן המכללה חלק ממני , גם אם הרחקתי למקומות אחרים . לאחר שנים לא רבות נבנה ידע משולב של חינוך בגיל הרך עם בסיס חינוכי אקדמי ברמת המכללה . בזמן שבו נבחרתי לכהן כראש המכללה ( נשיאת מכללה , במונחים של מוסדות אקדמיים ) נפרצה הדרך למכללות להכשרת מורים לפתח תכניות לתואר שני משולבות חינוך ( . ( M . Ed . כהמשך ישיר להיסטוריה המקצועית שלי , ובעזרת
|
|