|
|
עמוד:12
יעזור כאן . מערכת חינוך שהישגיה נקבעים לפי מדדים " אובייקטיביים " , מדידים וניתנים לבדיקה בלבד , היא מערכת חינוכית שוויתרה , להלכה ולמעשה , על תכליתה האתית . דוגמה מובהקת לכך היא הקלות שבה מתבטלים שיעורי חינוך לטובת למידה למבחני המדידה השונים . החינוך לאמנות כמובן איננו יכול לשמש בבחינת שיקוי קסם כנגד סחף בעייתי בחברה ובמערכת החינוך , אך הגישה המזלזלת או החשדנית כלפיו היא בהחלט אחד מסימניה של חברה בעלת אופקים חשוכים . הכרה מעשית בחשיבותו של החינוך לאמנות היא הכרה בחשיבותם של אופקים פתוחים כתנאי הכרחי לפריחתה ולצמיחתה ( גם הכלכלית ) של חברה . לפיכך אחריותה של מערכת החינוך היא לקבוע את המדיניות החינוכית לפי תכלית זו . מנקודת מבט זו , מקצועות הנתפסים כבעלי חשיבות פחותה , עשויים להתגלות דווקא כבעלי חשיבות רבה , ולהפך . האומץ לא רק לשנות את נקודת המבט , אלא לתרגם את מסקנותיו של שינוי זה למערכת השעות של התלמידים , הוא שיקבע בסופו של דבר אם פנינו כחברה מועדות אל עבר אופקים חדשים או לעברם של אופקים חשוכים .
|
|