|
|
עמוד:14
פרשן של טקסט כלשהו אינו יכול להיות נטול מגמות , אולם אין הוא בהכרח תמיד מודע להן ולתוצאותיהן . יש שהטקסט עצמו מוליך את הפרשן לקראת מגמה כל שהיא , ויש שהפרשן ניגש אל הטקסט במגמה מסוימת חיצונית לו , בהשפעת סביבת חייו , חינוכו וכדומה . תהיה המגמה אשר תהיה – תמיד תצוף השאלה המרכזית בדבר מידת ההצדקה לעצם נקיטת דרכים פרשניות מסוימות שמקורן במגמה זו או אחרת . יש להבחין , כמובן , בין פרשן הסבור שהטקסט המתפרש מכיל רמזים התומכים בפרשנותו ועליו ' רק ' לבארם ולהרחיב את המשמעות הגלומה בטקסט , לדעתו , ( ' פשט ' במונחי חז״ל ) לבין פרשן הניגש אל הטקסט כשהוא מצויד במערכת ערכים שהוא מחויב לה מתוקף אמונתו , והוא ' רק ' חושף את הערכים הללו בטקסט המתפרש באמצעות אמצעי הפרשנות המתוחכמים שלו ( ' דרש ' ) . יש בכוחה של פרשנות לכפות על הקורא את משמעותה המוצעת לטקסט . דורות של קוראים שלמדו , כדוגמה , ' חומש עם רש״י ' סיגלו לעצמם את נקודת מבטו של רש״י , והיו גם שהפנימו אותה עד לבלי הכר מה בין פסוק לבין פירושו . הפנמת פרשנותו של רש״י קבעה את ' תורה עם רש״י ' בעיני ציבור לומדים רחב לחטיבה קנונית אחת . הסאטירה כסוגה ספרותית פולמוסית באופיה היא מעצם מהותה תגובה פרשנית ביקורתית , בין שהיא מפרשת ומבקרת מציאות וחוויותיה , ובין שהיא מפרשת ומבקרת טקסטים המעצבים אותן . הסאטיריקן אינו פרשן נאיבי . הוא מתמודד עם יריבים במציאות הסובבת אותו ועם טקסטים לאור מערכת ערכים גדורה ולאור מגמות הנהירות לו ומכוונות אותו בפרשנותו . דוגמה מאלפת לכך , אחת מני רבות , נמצא בקנאת האמת ( תקפ״ח ) , סאטירה נגד החסידות מאת י״ל מיזס . הוא מכנה את החסידים ״אנשי זימה ופועלי און״ , ומסתמך על הנאמר בויקרא כ , יז על גילוי עריות : ״חסד הוא״ , על רש״י שם : ״לשון ארמי חרפה חסודא״ , ועל תרגום אונקלוס שם : ״קלנא הוא״ . המילה ״חסד״ מופיעה במקרא פעמים רבות מאוד ובמשמעים שונים , ומיזס בחר לו את המשמע הרצוי לו ויצר בכך את האפקט הסאטירי הפולמוסי . להלן תידונה חמש דוגמאות לפרשנות , שניתן להגדירה כסאטירית , לפסוקי מקרא בספר בראשית , שיותר משהן מפרשות את הכתובים הן זורעות אור על דמותם של המפרשים , על לבטיהם ועל השקפת עולמם . הם היוו מופת לספרות הפולמוס בדורם ובדורות הבאים אחריהם . בדרך כלל הסאטיריקן הוא פרשן טוטלי ודומיננטי . הוא אינו מקבל פרשנויות שונות משלו . פרשנותו היא הלגיטימית בעיניו ואין בלתה . אולם בדוגמאות שלהלן הפרשנות הסאטירית קיימת בצדן של פרשנויות אחרות , בחינת 4 על הצדקת שיקולים ערכיים בפרשנות ראו : משה הלברטל , מהפכות פרשניות בהתהוותן – ערכים כשיקולים פרשניים במדרשי הלכה , ירושלים תשנ״ז , עמ׳ . 203 - 168 5 הלברטל , שם , עמ׳ . 179 6 ראו : יהודה פרידלנדר , במסתרי הסאטירה – פרקים בסאטירה העברית החדשה במאה הי״ט , כרך ג , רמת גן תשנ״ד , עמ׳ . 76 , 40
|
|