|
עמוד:13
מבוא סתרי תורה וסאטירה – פרשנות סאטירית למסורת ישראל ותרא האשה כי טוב העץ למאכל [ ... ] ותתן גם לאישה עמה ויאכל . ותתן גם לאישה . שלא תמות היא ויחיה הוא וישא אשה אחרת . תולדות הנחלתן של תורה שבכתב ותורה שבעל פה לעם ישראל לדורותיו ולתפוצותיו מאופיינות , בעצם , כתולדותיה של הפרשנות וכתולדותיהם של קוראים פרשנים . הן ההלכה והן מדרשי ההלכה והאגדה הן רצף של פרשנויות . בכל פעילות פרשנית בכתב של טקסט כל שהוא מצויים , כידוע , הרכיבים האלה : טקסט מתפרש , מי שמפרשו , מתודה לפרשנות וטקסט תגובה המהווה פרשנות לטקסט שקדם לו . הטקסט המתפרש הוא נתון קבוע שאינו עשוי להשתנות מעצמו , ואילו ה ' אני המפרש ' בוחר לו , מדעת או אף שלא מדעת את המתודה לפרשנות והוא רשאי גם לשנותה בנסיבות מסוימות . פעילות בחירה זו עשויה גם להביא לשינויים מסוימים במשמעות הטקסט המתפרש . משמעם של דברים שהפעילות הדינמית של המפרש עשויה להפוך את הטקסט המתפרש לטקסט פסיבי , ואילו טקסט התגובה המפרשו ייעשה טקסט אקטיבי . אישיותו של ה ' אני המפרש ' , סביבתו וחינוכו הם גורמים שרישומם ניכר בבחירתה של המתודה לפרשנות הטקסט . הטקסט הנתון פושט משמעות ולובש משמעות בהתאם למגוון הפרשנויות המוצעות לו . * פרק זה הוא נוסח מורחב של מאמרי שפורסם בגבורות למאזנים : קובץ ספרותי מיוחד במלאת 80 שנה לביטאון אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל , ערך משה גרנות , א , תש״ע ( , ( 2009 עמ׳ . 269 - 264 1 בראשית ג , ו . 2 רש״י , שם . השוו : בראשית רבה , פרשה יט , ה : ״ר׳ שמלאי אמר בישוב הדעת באת עליו , אמרה ליה מה אתה סבור שאני מתה וחוה אחרת נבראת לך [?] ״ . 3 השוו : יהושע לוינסון , הסיפור שלא סופר – אמנות הסיפור המקראי המורחב במדרשי חז״ל , ירושלים תשס״ה , עמ׳ 42 ובהפניות הביבליוגרפיות שם .
|
|