|
|
עמוד:7
מבוא לפני כמה שנים , בעת שהעברתי סדנה , קיבלתי מכתב מסטודנטית מבריקה , אמא לשני ילדים . הקורס נסב על המתבגר והבוגר הצעיר הדתי ; בין השאר עסקנו בו בריבוי המשימות המוטלות על הבוגרת הצעירה הדתית . החל דיון מרתק – שעלה חיש מהר לטונים גבוהים ולאמוציות מרגשות – במסרים שהחברה הדתית מעבירה לחניכיה ובציפיותיה מן הבוגרים הצעירים . הגבתי והבעתי את דעתי : כשאני סוקר את המשימות המוטלות על הבוגרת הצעירה , אני תמה על יכולת התמודדותן של הנשים הצעירות האלה ועל חוסנן הנפשי . למחרת קיבלתי את המכתב ... והחל שיח מרתק על התהליך שהחברה הדתית - לאומית - תורנית מצפה לו מן הבוגרת הצעירה . ילדתי את בתי השנייה . אני , ילדתי את בתי , השנייה (!) כשאני עוצרת לרגע ממרוץ החיים קשה לי להאמין . ילדה בת עשרים ושלוש , אשה , גם אמא , גם סטודנטית , גם מורה , אני . טוב ... אז איך עושים את זה ... ? אמא . ( פז " ם : שלוש שנים ) אחרי העבודה חברות שלי יוצאות למלא את זמנן הפנוי בכל מה שאפשר , ואני חוזרת לילדים שלי , לגינה , לחיתולים , לכביסות , לכלים . מתסכל . גם אני רוצה לצאת מתי שבא לי לקניונים , לקנות מה שאני רוצה בלי חשבון אם נגמור את החודש או לא ..., אני גם רוצה לצאת בלי שזה יהיה פרויקט : למצוא סידור לילדים , לארגן אוכל , בגדים , ועוד מרעין בישין , וכמובן כל זמן שאתה בחוץ = כסף , עוד 03 - 03 ש " ח לבייביסיטר , ואז אתה עם יד על השעון ... לצאת , ליהנות אבל גם לחזור כמה שיותר מהר . מה שקורה בשטח הוא שלא יוצאים ... כי הרי לך פרויקט , שעד שהכול מסודר אתה רוצה רק למיטה ... כי כמובן שהיה יום מעייף והילד קיטר והתינוקת רק רצתה על הידיים . אז זהו , חיים ... נניח שאחר הצהריים עבר בשלום , מקלחות , ארוחת ערב , סיפור לילה טוב , הכול מאחור ... שקט ... זמן איכות , הזמן שלי ... ( האיש חזר לגיחת ערב , קילח , האכיל , הרדים , בינינו התנהלו שיחות קצרות של איך עבר היום ו ... להמשך היום , שלב ב ' – ערבית וחברותא ... ) . הזמן שלי ... ממ ... תענוג ... אבל או יש , יש כלים בכיור , כביסה להוריד ולקפל יחד עם הכביסה של אתמול , לתלות את המכונה שסיימה , להכניס עוד מכונה כי אחרת לא נעמוד בקצב ... ואז בין לבין טלפון ... אמא של אחת התלמידות ... ותוך כדי אני נזכרת בבחנים שתכננתי להחזיר לתלמידות מחר , אז חייבים לשבת ולבדוק ... טוב ...
|
|