|
|
עמוד:14
לנושא החינוך הנפרד . כדרך הטבע , מה שמעניין אותנו הוא החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי בגיל ההתבגרות . ניסינו לבחון , בין השאר , האם קיים קשר בין החינוך שקיבל הבוגר ובין עמדתו ביחס לחינוך המעורב . שיערנו שיימצא קשר ( חיובי או שלילי ) בין החוויה שעבר החניך ובין עמדתו , אך לא הצלחנו למצוא קשר כזה ביניהן . דומה שבקרב הבוגרים הצעירים התורניים הדעות ביחס לחינוך הנפרד / מעורב חלוקות , בלי קשר למגדר ובלי קשר לחוויה הפרטית . רוב הבוגרים הצעירים התייחסו לחינוך בבית - הספר או בתנועת הנוער , אך היו גם כאלה שהתייחסו לבית ההורים . ב " נ התחנכה בבית שעודד קשרים עם בנים . היא חושבת שחינוך זה היטיב איתה , אבל היא אינה בטוחה שכך תחנך את ילדיה : בבית דווקא נורא עודדו את הקשר עם הבנים ואמרו שזה דבר טוב ובריא שבנות מכירות בנים , ולא אחר כך נפגשות איתם בבום אחד ואחר כך יש להן כל מיני תגובות לוואי מוזרות . הם חשבו שזה חשוב כדי שתהיה היכרות , כדי להכיר את המין השני , לדעת מיהו , לדעת שזה לא משהו כזה גרנדיוזי , מפחיד ומיוחד . היום אני מאוד מתלבטת אם זה היה נכון , ואני חושבת ש ... בסך הכול אני לא מתחרטת שגדלתי ככה , זה היה לי טוב וזה באמת הוביל אותי לזה . אני לא יודעת אם אני אגדל ככה את הילדים . יש בוגרים שמבחינתם אין התלבטות כלל . באחת מקבוצות המיקוד אמרה אחת הסטודנטיות , כ " א : עם כל המחשבה של מה טוב ומה לא , השאלה היא מה באמת ההלכה ? ההלכה מכוונת אותנו לדברים היותר בריאים לאדם , גם אם זה לא נראה לנו בריא בגיל מסוים . ואולי אפילו בגיל חמש עשרה הילדה מסכנה , מסמיקה ומחווירה , אבל אולי זה יותר טוב . וחברתה הגיבה : מה ההלכה אומרת ? יש השפעה בכיתות א - ד או א - ג ? אין לי מושג . אלה דברים שהם " רוח ההלכה " . ברור לכולם שבסוף יש איזשהו מצב טבעי שבסופו של דבר יש חיבור בין נשים לגברים . ו [ נשאלת ] השאלה מה באמת משרת את זה שיהיה החיבור הכי טוב , והכי עמוק והכי לפי ההלכה והכי חיובי .
|
|