|
|
עמוד:10
ואל העולם : תורותיהם של קאנט , היגל ושופנהאואר , ניטשה , היידגר וסרטר , אינן עוסקות אלא בהם . גם ספר זה חוזר אל ההוויה וההכרה האנושיות , אל העולם . אין הכוונה לחזור בתמימות אחורה כי אם לשוב ולשנות , אך לא בכיוון הצמצום , אלא על ידי הרחבת היריעה , שילוב מקיף יותר , מתן מקום לכל דרכי ההכרה ובדיקתן . כיאה לניסיון תשובה לשאלה היסודית והעמוקה : מיהו האדם ? ההרחבה הראשונה היא אי הסתפקות במחשבה הרציונאלית בלבד . בלי לוותר כהוא זה על ביקורתה ושיפוטה . להיפך . אבל היות הפתרון גם א - רציונאלי באופן משמעותי ביותר , אינו יכול להיות פרי הבנה וחשיבה בלבד . יש להתנסות בו . לחיות אותו . כל זאת אין פירושו שבמיסטיקה ידובר כאן . להיפך כאמור . הרחבה חשובה לא פחות המעניקה את התוכן להרחבה הראשונה מתאפשרת על ידי הארת גלגוליו השונים של מושג הסובייקט , כמציין את האדם , מזווית הראייה של הפילוסופיה הדיאלוגית , ששמה דגש מלכתחילה הן על יסוד הסובייקטיביות והן על כינונו של הסובייקט לא כישות מבודדת מאדם ועולם . מרכזיות השאלה באה לידי ביטוי כבר בדברי האורקולום מדלפי : " דע את עצמך " . אלא שכאן מובן חדש הן ל " דע " והן ל " עצמך " . אך השינוי הגדול מכול הוא דווקא במילית התמימה " את " . מאובייקט לסובייקט . דרכנו כרוכה אם כן מתחילתה ועד תומה בסילוק דעות קדומות ואמונות שווא מופרכות , חסרות כל ביסוס ואחיזה במציאות ואף בהיגיון הפשוט . השקפה דיאלוגית משמעה למשל שלא מספיק לקוות , לרצות , לחשוב " חיובי " . לא , לא הכול בראש שלך . אלא בראש שלך ושל העולם . האדם בוחר ונבחר בעת ובעונה אחת . הינו חירותו , אך אינו כל יכול ... לא קל ? ודאי שלא בחברה הנוהגת , במציאות הקיימת . גם המסע בספר זה אינו מן הקלים דווקא . הוא הזמנה . גם כתיבתו וקריאתו דיאלוגיות . בתקווה שחשיבות השאלות וטיבן של התשובות יצדיקו את המאמץ . שהרי כדברי שפינוזה : " כל דבר מעולה הינו קשה כשם שהוא נדיר " . המהלך הפילוסופי המכונן של הפילוסופיה החדשה , הלא הוא
|
|