|
|
עמוד:2
שלאחר מכן . ובהקשר זה , ׳ספר יעבץ׳ הרזה והצנום , שיש בו כמה הספדים עליו , גם אם מאישים חשובים , לא דומה לספר זיכרון מצוי לחוקר או סופר עברי במאה האחרונה . מקומו של יעבץ נפקד גם מחקר הציונות הדתית , ובסדרת הספרים שיצאה לאור לציון מאה שנות ציונות דתית אין אפילו מאמר אחד העוסק בדמותו , בהגותו ובפועלו , אף שמאמרים רבים בה דנים בנושאים אזוטריים לחלוטין בהקשר של חקר הציונות הדתית . יעבץ גם לא זכה לביוגרפיה אקדמית מקיפה , הממצה את פועלו ואת יצירתו על רקע התקופה , או שמא התקופות שבהן חי , ומעבדת את החומר הנדפס והארכיוני הרב והמפוזר הנוגע בו ובמפעלותיו . קרובו החוקר א״ש הרשברג פרסם מאמר ביוגרפי קצר על אודותיו כעשר שנים לאחר מותו . מאמר זה מתבסס על ראיון שערך עמו בשנות החמישים לחייו , על מכתבים שכתב לו יעבץ ועל חיבוריו המרכזיים . לאחרונה פרסמה גאולה בת יהודה ביוגרפיה חדשה על יעבץ , המתבססת על מאמרו של הרשברג , על חיבורים שונים של יעבץ ומעט מאוד על חומר ארכיוני . ביוגרפיה זו קצרה מאוד ואינה מקיפה את מכלול פועלו ומשנתו . במשך השנים עסקו חוקרים אחדים בהיבטים שונים של יצירתו של יעבץ . מרדכי בר לב חקר את משנתו החינוכית . יפה ברלוביץ חקרה את סיפוריו הארץ ישראליים ואת עיבודיו הספרותיים לאגדות חז״ל . וראובן מיכאל ואסתר סגל חקרו את כתיבתו ההיסטורית . המחקרים הללו אמנם העשירו את ידיעותינו ואת הבנתנו בנוגע ליעבץ , אבל המלאכה עוד רבה . בעבודת הדוקטורט שלי , שעובדה לאחר זמן לספר ׳ביקורת מבוקרת – אלטרנטיבות אורתודוקסיות ל״מדע היהדות״ ׳ 1956 – 1873 ) ירושלים : מוסד ביאליק , תשע״ג ( , ייחדתי פרק שלם לדרכו של יעבץ בחקר ׳מדע היהדות׳ . בעקבות מאמר שפרסמתי בכתב העת ׳קתדרה׳ על תלמידו של יעבץ , חוקר תקופת הגאונים בנימין מנשה לוין , ובו ציטטתי מכתב של ביאליק ללוין , פנה אלי פנחס רוט מירושלים וסיפר לי שהמכתב המקורי נמצא בספרייה הציבורית של ניו יורק . עוד הוא סיפר לי שבספרייה הזאת מצוי אוסף גדול של מכתבי משפחת 2 ההיסטוריון החרדי רי״א הלוי זכה לספר זיכרון מכובד , שהוציאו לאור תלמידיו ומוקירי זכרו כחמישים שנה לאחר מותו . 3 ארנסט , ספר יעבץ . 4 אבי שגיא ודב שוורץ ) עורכים ( , מאה שנות ציונות דתית , א ג , רמת גן תשס״ג . 5 הרשברג , תולדות . 6 בת יהודה , יודע העתים .
|
|