|
|
עמוד:13
ב . טווח הזמן והתהליכים ההיסטוריים שהספר מתייחס אליהם בדברנו על ההגות היהודית של המאה ה - , 20 אין הכוונה כמובן , לספירת השנים המדויקת מ - 1900 עד , 1999 כי אם לתקופה שבה נוצרה ההגות 2 נוכחות התוכנית להשיב את היהודים לארץ ישראל בתודעת היהודים במאה ה - 20 היא , במידה רבה , תוצאה של פעילות התנועה הציונית שייסד תיאודור הרצל ב - . 1897 אולם , כפי שמראה יונתן פרנקל , האידיאולוגיות שחתרו לשיקום החיים היהודיים בתפוצות הגולה נולדו לראשונה , בד בבד עם התגבשות תנועת " חיבת ציון " כתנועה בעלת תכלית מעשית של יישוב ארץ ישראל , וכתגובה לאותם אירועים היסטוריים שאליהם הגיבה תנועה זו בתחילת התגבשותה ברוסיה בשנות השמונים של אותה מאה . יונתן פרנקל , נבואה ופוליטיקה - סוציאליזם , לאומיות ויהודי רוסיה , עם עובד , תל אביב , 1989 עמ ' . 156 - 65 , 14 - 11 כפי שנראה בדיונים שלהלן , הסיבה לכך היא שהעמדות השונות הנוגעות לארץ ישראל ולתפוצות הגולה ביצירה היהודית האינטלקטואלית של המאה ה - , 20 נולדו מתוך בחינות שיטתיות של הבעיות הפוקדות את הקיום היהודי בעת הזאת . ראוי להדגיש , שלא רק הוגי דעות ציונים , אלא גם הוגים לא ציונים ואנטי - ציונים היו חייבים להתחשב בתוכנית הציונית , שביקשה להשיב את העם היהודי לארץ ישראל , בין אם הסכימו עמה ובין אם לאו . העיקר הוא שאחרי יציאת התוכנית ליצירת מרכז לחיים היהודיים בארץ ישראל לאוויר העולם , ובמיוחד לאחר הצעדים הראשונים שננקטו כדי לממשה , התעלמות משאלת מקום החיים היהודיים בעתיד - אם בארץ ישראל ואם בארצות התפוצה - כבר לא באה בחשבון מצד הוגה , המבקש להתמודד באופן מעמיק עם בעיות הקיום היהודי . לשון אחרת : היחס לארץ ישראל ולתפוצות הגולה נעשה לסוגיה מרכזית במחשבה היהודית של המאה ה - , 20 משום היותו ביטוי לשינוי שחל בהיסטוריה היהודית מהיות היהודים עם היושב בתפוצות הגולה בלבד , להיותו עם המחלק את חייו בין חיי התפוצות ובין חיי המולדת על כל המשתמע מכך . לעומת זאת , היחס לציון ולתפוצות נעשה למפתח בהבנת הגישות השונות , בהתמודדות עם הבעיות הפוקדות את הקיום היהודי עם שהוא מעוצב , על פי רוב , מתוך התחשבות בבעיות אלה וכתגובה אליהן .
|
|