|
|
עמוד:11
' דור התחייה ' , קבוצה של מבקרים וסופרים שפעלה בימי התגבשות המחשבה הציונית ובראשית ההתיישבות החלוצית בארץ ישראל , ניסח את הטענה כי לסיפורת ההשכלה אין ערך של ממש וכי יצירותיה תועות ומטעות . מבקריה של ספרות ההשכלה זיהו את הלאומיות הציונית של העם היהודי עם התעוררות אסתטית בתחום השירה והפרוזה . הספרות המשכילית לא היתה אלא שלב הכנה ניסיוני שחסרונותיו מרובים ממעלותיו , והיא סובלת משני פגמים עיקריים . ראשית , היא אינה מתארת את המציאות הפוליטית ואת עולמן הנפשי של הדמויות כהווייתם ; ושנית , בעקבות הכשלים בהבנת המציאות ותיאורה , היא אינה מסוגלת להציע חזון אידיאולוגי - לאומי בר - הגשמה . ערכיה של תנועת ההשכלה אינם מספקים פתרון נכון לפתולוגיה של הקיום היהודי בגולה , ולפיכך היא אינה מסוגלת ליצור מבדה ספרותי בעל ערך אסתטי ואידיאולוגי . נוסף על כך , הדגישה הביקורת הלאומית את היעדרם של רגישות ועומק פסיכולוגיים בסיפורת ההשכלה . סופרי ההשכלה הוצגו כיוצרים שאינם קשובים לקול רגשותיהם ולקול רגשות הזולת , ואינם ערים למורכבותה של הנפש האנושית – ליצריה , למשאלותיה ולכיסופיה . הכשל הפסיכולוגי מנע מן הקוראים להזדהות עם גיבורי העלילה , להפנים את מסרי הסיפור ולהתגבש כקהילת קוראים המפתחת תודעה לאומית עצמאית . במיוחד התמקדה הביקורת בעיצוב הדמויות בסיפורת המשכילית , שלא תאם לדידה את מידות המציאות הפסיכולוגית האנושית . גיבורי הרומן המשכילי מתוארים בביקורת כ " כלי שרת של אידיאה ונושאי אידיאה " ( שאנן , ( 228 , 1967 כאלגוריות מהלכות לתכונות כמו ' אומץ ' , ' יושר ' , ' רשעות ' ו ' קנאה ' וכיצורים מלאכותיים שאין בהם רוח חיים מלבד דברי מליצה . להיעדר התפיסה הפסיכולוגית של הסובייקט ולאוזלת היד באפיון מורכב של הדמויות מצאה הביקורת הלאומית שני טעמים . הראשון הוא זרותם של ערכי ההשכלה לשיח הפסיכולוגי . ספרות ההשכלה קראה להכפיף את הרגשות והיצרים לשלטון השכל הישר והאמינה בכוחו לשנות את ההיסטוריה , כמו גם את המציאות הנפשית . סופרי ההשכלה הוצגו כמי שראו בהבעת רגשות , בניסוחם ובפיתוחם בזבוז זמן והעדיפו להפנות את מרצם לאפיקים דידקטיים ופוליטיים . שנית , יהודי התקופה – יהודים משכילים ויהודים מסורתיים
|
|