תקציר

עמוד:13

העלויות הכלכליות של המונופול אופיו המונופוליסטי של מערך הכשרות מייצר עלויות עודפות לבתי העסק ולציבור צרכני המזון , מכמה סיבות : כפל השגחה על מוצרים ; נוהלי כשרות הלכתיים מחמירים מעבר לדרישת הציבור במועצות דתיות אחדות ( למשל , שימוש בחומרי גלם מסוג מסוים ); היעדר סטנדרטיזציה המייצר אי – ודאות לבתי העסק ובמקרים חריגים אף משפיע בעקיפין על מיקומו של מפעל . על כל אלו יש להוסיף את העובדה שגופים מונופוליסטיים מתנהלים , מטבע הדברים , בצורה לא יעילה כיוון שאין להם כל תמריץ להתייעל . על אף הקושי להעריך את היקפיו הכלכליים של מונופול הכשרות ואת השפעותיו הכלכליות , אין ספק שמדובר בעלויות לא מבוטלות . לפי טיוטת דוח של משרד האוצר משנת 2015 העלויות שמושתות על הציבור בישראל בגין כשרות הן 2 . 8 מיליארד ש " ח בשנה , מתוכם 600 מיליון ש " ח הם הוצאות עודפות בשל אופיו המונופוליסטי של מערך הכשרות . הצעתנו לשינוי מבנה שוק הכשרות בישראל בשל החולאים הרבים והעמוקים של מערך הכשרות בישראל שאנו מתארים במחקר זה , אנו סבורים שלא די רק בשינויים ושיפורים במערך הקיים . אנו מציעים אפוא לאמץ מודל שונה לשוק הכשרות בישראל , המשלב אסדרה מדינתית של ההתנהלות המינהלית של שוק הכשרות בצד הפרטה של מתן שירותי הכשרות . המודל שואב השראה משוק הכשרות בארצות הברית — שם פועל שוק כשרות פרטי גדול מאוד בלא מעורבות של המדינה ועל בסיס אסדרה וולונטרית — אך מותאם למציאות הישראלית . עקרונות היסוד של המודל המוצע הם : ( 1 ) בישראל יש ביקוש לשירותי כשרות , ועל המדינה לוודא ששירות זה ניתן באופן מיטבי ; ( 2 ) המדינה לא תהיה מעורבת במתן כשרות או בקביעת סטנדרט הכשרות , ותפקידה יתמצה ברישוי מינהלי ופיקוח על שוק הכשרות ; ( 3 ) את הכשרות יעניקו גורמים פרטיים שקיבלו רישיון לשם כך .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא