|
|
עמוד:
שראה אור בשנת – 2007 אוסף של איורים ודימויים , שעתה מוצאים את מקומם על הבמה , מוקרנים על מסך אחורי , כשיד נעלמה מאיירת את האיורים , העוטים בהדרגה לנגד עינינו צורה וחיים . תוצאת שיתוף הפעולה בין הרקדן לבין הסופרת -מאיירת הוא קולאז ' עשיר של דימויים נעים , שלוקטו מן ההיסטוריה ומן הזיכרון , ושל עצמים מחיי היומיום . הספר עקרונות האי - ודאות הוא אוסף קטעים מתוך טורים , שכתבה קלמן לניו יורק טיימס , בחלקם נרטיביים , בחלקם דוקומנטריים , בחלקם רשמי מסעות , דימויים ורעיונות , כולם מלווים ברישומיה המשעשעים והאירוניים . כל המקבץ הזה , הנראה בתחילה מקרי , מתאגד , בסופו של דבר , להשקפת עולם אירונית , המדגישה את האבסורדיות שבחיינו , השקפת עולם המורכבת מרעיונות ומדימויים , הקשורים זה בזה ויוצרים מעין מונולוג פנימי , ייחודי . הרקדנים נסוגים לירכתי הבמה , מתיישבים ומתבוננים בנעשה . הארון הצר , על דלתו הכפולה , הפתוחה לרווחה , נע למרכז הבמה על גלגלים . בתוכו יושבים זה לצד זה הסופרת והכוריאוגרף , ומנהלים דו - שיח . על מה הם מדברים ? האם דבריהם יבהירו את המובן המופשט והמסתורי של עקרונות אי- הוודאות , כפי שנהגו על ידי קלמן ? לא ממש . קלמן מדברת על מזג האוויר , על תקריות יומיום , על הציורים שלה . דבריה מתובלים בחוש הומור שנון וחריף , המדגיש את איכותם האבסורדית של החיים , בעוד איוריה האירוניים עוטים צורה על המסך האחורי . בחיוך מפוכח קמים הכוריאוגרף והסופרת ורוקדים ריקוד חמוד לקול מחיאות הכפיים של הצופים המתמוגגים . קלמן היא אלגנטית , שנונה ואנושית . את הרצאתה ב - TED פתחה בווידוי : " אני מנסה להבין שני דברים פשוטים מאוד : איך לחיות ואיך למות . נקודה . זה כל מה שאני מנסה לעשות , כל יום , כל היום " . שמחתי , שהמופע המתהווה על הבמה התמקד דווקא בראשון : איך לחיות . כמה חשוב בימים אלה , שבהם חלק ניכר מחיינו מוקדש לחיפוש אחר ודאות וביטחון , מתוך אמונה , שאלה יזכו אותנו באושר הנכסף . אין פלא , שהקהל חש כמעט התעלות לנוכח החלופה שמציע המופע : בתוך האי - ודאות אפשר לגלות כיצד לחיות . ✦
|
|