|
|
עמוד:7
הקדמה הבא לדון בשנאת ישראל מאז שחר ההיסטוריה ועד ימינו , מסמיך בהעלם אחד תופעות שונות ודחוקות זו מזו , ולפיכך אינו פטור מלעמוד על שאלת רציפותה שיל שנאת ישראל . האומנם ניתן למצוא מכנה משותף בין שנאת ישראל הקדומה , כגון זו המופיעה במגילת אםתר ( ' ויבקש המן להשמיד את כל היהודים ' , ג ו ) לבין המאבק של הכנסיה הנוצרית נגד היהודים ? האם מותר להסמיך את הגילויים הללו למעמדם הנחות של היהודים תחת שלטון האיסלאם ? ובעיקר — האם ניתן לקשור את כל אלה עם , האנטישמץות המודרנית ובמיוחד עם השמדת היהודים באירופה הנאצית ? יש שתי גישות קוטביות אל הנושא הסבוך כל כך של רציפות : השנאה ליהודים . הגישה האחת היא זו שנתגבשה בתפיסה המסורתית היהודית , דהיינו ' כל האומות שונאין את ישראל ' ( בראשית רבה םג ז ) . הגישה האחרת מנסה לראות כל תופעה ספציפית בתוך ההקשר ההיסטורי שלה או אף להעמיד זו מול זו — כפי שעושה סאלו בארון — את שנאת ישראל ואהבת ישראל כשני ציריה של ההיסטוריה היהודית . משל לימה הדבר דומה בעיניו י ליחסי החוץ של מדינה אחת עם חברותיה . בנוהג שבעולים , יחסים עם מדינה פלונית מצטיינים פעם בידידות ופעם באיבה , אלא שיחסי חוץ מבוססים _בדרך כלל על קשרים עם מדינות רבות , ואפשר , מן הסתם , לאזן איבה כאן עם ידידות שם וחוזר חלילה . ברוד שזאת תמונה ורודה מדי , כי בלא משים עולה ממנה שוויון לכאורה בין אהבת ישראל לשנאת ישראל . לכך מתלווה גם השאלה בדבר קדמותה של שנאת ישראל . רבים רואים בשנאת ישראל תופעת לווא ' י קבועה לתולדות ישראל . ז ' יל איזק , בספרו על שורשי האנטישמיות , מונה רשימה ארוכה של מחברים — יהודים ולא יהודים , שונאי ישראל ואוהבי ישראל — הגורסים כך . הוא עצמו טוען , לעומת זאת , שאינה דומה Salo W . Baron , World Dimensions of Jewish History ; in : Simon Dubnow , The Man and his Work , ed . Aaron Steinberg , Paris 1963 , p . 36 .
|
|