|
|
עמוד:9
הבנות סותרות של משמעות מושג החירות , מעדיפה את מושג החירות של תורת משה ומותחת ביקורת נוקבת על מושג החירות שביסוד חוק ' כבוד האדם וחירותו ' הנאו - ליברלי . מאמר זה נדפס לראשונה באסופת המאמרים ' דרור' בהוצאת ' ספריית היהדות המתקדמת ' , תשע " ה . המסה השלישית : ' צדק חברתי על יסוד תורת משה ' הינה השלמה של המסה הראשונה מן ההיבט הכלכלי - חברתי . היא מעמתת את תורת הצדק של תורת - משה כיסוד לחברת המופת , שעם ישראל מצווה לקיים כתנאי לשבתו על אדמתו לאורך ימים , עם תורת ההגינות - התחרותית הנאו - ליברלית , הפוערת פערים חברתיים מקוטבים ומערערת את תשתית קיומה של מדינת ישראל . מסה זו מתפרסמת לראשונה בספר זה . המסה הרביעית ' על דעת טוב ורע , מצפון וענישה חינוכית ' מעבירה את הדיון ההשוואתי מן המישור הכלכלי - חברתי אל המישור החברתי הבינאישי : הכוונה למוסר היחסים שבין אדם לחברו . זוהי גם פתיחה לדיון בסוגיית ה 'חינוך לערכים ' שתורת החינוך הנאו - ליברלית עוררה בלי יכולת להשיב עליה ועל בסיס מוסרה , המניח זכויות שאינן מותנות בחובות . המסה מתפרסמת לראשונה בספר זה . המסה החמישית על ' אינדיבידואליות ' , ' מצוינות ' , ' ליברליות ' ואלימות במשפחה ובחברה , מותחת ביקורת על תוצאותיו של חינוך המתבסס על מוסר הזכויות האנוכי - תחרותי . היא מראה כיצד המדיניות הנאו - ליברלית , הלוחמת לכאורה נגד האלימות במשפחה ובחברה במישור המשפטי והמשטרתי , מאתגרת אותה במישור התקשורתי - צרכני , מעודדת אותה בעקיפין במישור הכלכלי - חברתי הממוסחר והאנוכי - תחרותי ומדגימה אותה במישור הפוליטי המניפולטיבי . המסה התפרסמה לראשונה בכתב העת ' כיוונים חדשים ' מס . , 30 תשע " ד . ביסוד המסה השישית על ' הרנסנס הנדרש במערכת החינוך הישראלית ' , מונחת מסקנה הנובעת משתי המסות הקודמות . היא מתמודדת עם קריסת מערכת החינוך הממלכתית במדינת ישראל , שמקורה ביישום מדיניות חינוך נאו - קפיטליסטית , אשר מטרתה הבלעדית היא אספקת עובדים מקצועיים למשק הטכנולוגי מזה , והכשרה המבטיחה , כביכול , לכל תלמיד ' הזדמנות שווה' למקצוע מפרנס ברמת חיים גבוהה ומקנה סטטוס חברתי גבוה , מזה . המסה מצביעה על הדרך לשיקום מערכת החינוך הקורסת : רנסנס של תורת החינוך ההומניסטית - יהודית של מדינת ישראל . מסה זו נדפסה לראשונה ב 'כיוונים חדשים ' מס . , 31 תשע " ה . המסה השביעית על ' מקומו של השל בפילוסופיה היהודית ' נכתבה בעקבות הרצאה שהרציתי בכנס על משנתו של הרב אברהם יהושע השל , שנערך במכון
|
|