|
|
עמוד:14
הקפיטליזם הניאו - ליברלי אימץ את השיח התרבותי של הגל השני של הפמיניזם , טוענת פרייזר , ובמסגרתו הפכו תביעות פמיניסטיות שנתפסו כפורצות דרך - כגון התנגדות להטרדות מיניות , מניעת סחר בנשים והתנגדות לפערי שכר - לדרישות מוכרות ומקובלות , בוודאי בארצות מפותחות . אבל ההכרה התרבותית הזאת לא תורגמה לשינויים מוסדיים ולשינוי בפרקטיקות רווחות , ולא במקרה . לוק בולטנסקי ואיב שפלו ( Boltanski and Chiapello 2005 ( טוענים בספרם הרוח החדשה של הקפיטליזם כי התכונה המאפיינת את הקפיטליזם היא יכולתו לאמץ לתוכו את קולות ההתנגדות והביקורת נגדו ולהפכם לשלב חדש בהתפתחות הקפיטליסטית . כך תורגמה , במסגרת " הקפיטליזם החדש " , הביקורת על הנוקשות הארגונית , הבירוקרטיות וה " אפרוריות " של הקפיטליזם המדינתי המאורגן לרוח חדשה של יצירתיות וביטוי עצמי , שמתבטאת באתוס של עמק הסיליקון וגוגל ( ראו גם פישר , 2010 וברייר - גארב בספר זה ( . פרייזר טוענת כי זהו ניתוח עיוור מגדר המחמיץ את האופן שבו הכלכלה הניאו - ליברלית של קמעונאיות רב - לאומיות נוסח וולמרט , מפעלי ענק זולים של עובדות קבלן באזורי סחר חופשי והלוואות זעירות לעסקים קטנים - זירות שהפועלות המרכזיות בהן הן נשים - נשענת על שכר רעב , על היעדר ביטחון תעסוקתי וזכויות עובדים ועל עלייה מתמדת במספר שעות העבודה . בשל כך גם מחריף המתח בין דרישות העבודה לבין דרישות המשפחה . בהקשר זה , היא טוענת , אין מקום לדיבור על קידום נשים וצדק מגדרי ב "כלכלה החדשה " ( בספר זה , עמ ' . ) 405 בחמישה מתוך שבעת המאמרים בחלק זה של האסופה מנותחים המנגנונים והדפוסים של כלכלה ואזרחות ניאו - ליברלית שנוצרו במדינת ישראל בעשורים האחרונים , והאופנים שבהם מנגנונים ודפוסים אלה מתחזקים את המבנה החברתי המפוצל והבלתי שוויוני של ישראל , מה שיהודה שנהב מכנה " האופי המוגזע של הכלכלה הפוליטית " ( שנהב . ) 132 , 2013 לטענתו של רונן מנדלקרן ( , ) 2015 אף שבמקרה הישראלי הגורם המניע המרכזי של הניאו - ליברליזם היה המדינה ולא השוק , התוצאה היא אותה תוצאה - " התחזקות העוצמה הכלכלית והפוליטית של בעלי ההון לצד התגברות אי - השוויון וחוסר הביטחון הכלכלי - חברתי של מעמד הביניים ושל המעמדות הנמוכים " ( שם , . ) 272 בהמשך לכך , דמות המדינה העולה מן המאמרים האלה היא של מדינה אשר איננה מכירה באחריותה לספק לאזרחיה רשת ביטחון של רווחה ואינה פועלת עוד באופן שיטתי וממוסד להבטחת זכויותיהן של אוכלוסיות חלשות , ובכללן , בהגדרה ובאופן מבני , זכויותיהן של נשים עניות ושל נשים בכלל . עם זאת , כפי שטוען מנדלקרן , בשביל לכונן חלופה טובה יותר לניאו - ליברליזם יש להיזהר מאידיאליזציה של הסדר שקדם לו , ולזכור כי גם טרם המפנה הניאו - ליברלי " מוסדות מדינת הרווחה הישראלית כוננו והנציחו הפליה בין קבוצות אוכלוסייה שונות , בהתאם לזיקה של קבוצות אלו לפרויקט הלאומי ולעוצמתן הפוליטית " , וזאת לצד עיוותים אחרים במשחק הפוליטי והכלכלי ( שם ( .
|
|