|
|
עמוד:14
ולתרום למילוי החסר בספרות , היו ראשיתו של מסעה . כמוני , גם הודל למדה לרקוד בנערותה ולימדה ריקוד בהמשך , וכמותי חקרה את השדה גם מתוך גופה וניסיונה שלה . אחד השלבים הראשונים בתהליך קבלה כתלמידת מחקר בבית - הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים הוא מפגש עם ראש בית - הספר . מטרת המפגש מוגדרת כהיכרות ראשונית , אך מעבר לכך , ישנה ציפייה ל " שכנע " שנושא המחקר העתיד להתבצע ראוי , חשוב ובעל ערך לשדה החינוך בארץ . איך משכנעים מישהו שאין לו כל קשר לתחום שאכן זהו נושא בעל ערך רב , בשדה החינוך הישראלי , וגם מעבר לו ? כשהצגתי את הצעת המחקר שלי בפני ראש בית - הספר לחינוך דאז , פרופ ' משה טטר , הוא הגיב בהתלהבות מפתיעה . פרשתי בפניו את הפעילות הערה במגמות המחול כתופעה ייחודית לישראל , והדגשתי במיוחד את ענייני במגמות מחול בבתי - ספר תיכוניים " רגילים " ובנערה ה " רגילה " הבוחרת ללמוד בהן . הודל בתורה הציגה במעמד הזה " תמונה ישראלית " , בה העיסוק בריקוד בקרב ילדות ונערות הוא תופעה רחבת היקף , החוצה מגזרים , מעמדות ואזורים גיאוגרפים , שכל הסימנים מראים שהיא עוד הולכת וגדלה . את הפעילות הענפה והתוססת הזו יוזמות נשים , מורות לריקוד , והן המעצבות והמנהלות אותה , יוצרות ומלמדות בה . זירת החיברות הזו המתקיימת בגוף , צבעה המגדרי המובהק ופריסתה הנרחבת , סיפקו כנראה את ה " אור הירוק " למחקרה . אנו מאמינות שלמחקר בתחום הנתפס כאזוטרי או שולי כמו חינוך למחול , דווקא משום שוליותו במרחב חברתי " גבוה " ( של אמנות וחינוך ) , יש האפשרות לשפוך אור על סוגיות חברתיות רחבות יותר . אנו טוענות כי ניתן להתבונן דרכו על דילמות בנות זמננו בחינוך ; על פועלן ומאבקן של נשים לחברה מוסרית , לפרנסה ולהערכה ; ועל מאבקם של אינדיבידואלים בעידן המסחור והתאגידים . מעבר לעניין המחקרי שהיה לנו בשדה זה , ולרצוננו לתאר את הנערות הרוקדות ואת מורותיהן ולהשמיע את קולותיהן , ראינו את הנשים הללו לעיתים קרובות עושות " יש מאין " , פועלות בתנאים לא פשוטים ומתמודדות עם דילמות אישיות , חברתיות ופדגוגיות . חלק מהתנאים שעיצבו - ומעצבים - את פועלן של המורות כרוך בתמורות עומק ובתהליכי מיסוד שעובר שדה החינוך בישראל בעשורים האחרונים , אותם אנו מבקשות לתאר כהקשר רחב למחקרינו .
|
|