|
|
עמוד:42
בניסיון הפיכה נגד המלך ב 16 - באוגוסט 1972 וכל טייסיה ישבו בכלא , ואילו חטיבת החי " ר המובטחת כבר נשלחה לסוריה . לאור נתונים אלה ביקש שאזלי מהמלך חסן לשלוח למצרים לקראת המלחמה חטיבת חי "ר אחרת , ונענה בחיוב . מיד עם היוודע דבר פרוץ הקרבות שלחה מרוקו חטיבת חי " ר למצרים . מרוקו השתמשה במטוסי חיל האוויר שלה וכן במטוסי חברת התעופה המרוקאית להעברה מהירה של הכוחות למצרים . כמו כן היא ביקשה את עזרתה של אלג ’ יריה להטסת הכוחות למצרים , והנשיא הוארי בומדיין הורה לחברת התעופה הלאומית לבצע את המשימה . אולם , הטייסים הצרפתיים סירבו לבצע את המשימה בטענה שתקנות התעופה הבינלאומית אוסרות על חברות תעופה אזרחיות להטיס חיילים וכלי נשק לאזורי קרבות . החלטה שמעלה שאלות קיים מידע מועט אודות השתתפות כוח המשלוח המרוקאי במלחמת יום הכיפורים בסוריה . מכל מקום תרומתו בפועל לתוצאות הלחימה הייתה שולית . אולם , ההחלטה של מרוקו לשגר את כוח המשלוח כבר במרץ , 1973 ולאחר מכן ההודעה לישראל בספטמבר 1973 על החלטת המלך לשלוח “ כוח סמלי " , לסוריה מעוררות מספר שאלות . השאלה הראשונה , מדוע החליטה מרוקו , שקיימה קשרים חשאיים חשובים עם ישראל מאז קיבלה עצמאות מצרפת ב , 1956 - לשלוח במרץ 1973 כוח משלוח לסוריה ? מצרים וסוריה ביצעו את הכנותיהן למלחמה בחשאיות רבה . הרמטכ "ל שאזלי ניהל אמנם מסע לגיוס כוחות משלוח פוטנציאליים לקראת עימות אפשרי , אך מבלי לשתף את המדינות הערביות בפרטי תכניות המלחמה של מצרים וסוריה ועיתוייה . הפניה למדינות השונות לשגר את כוחות המשלוח נעשתה רק לאחר פרוץ הקרבות . יחסי מרוקו ומצרים ידעו עליות ומורדות , אך בתקופת שלטונו של סאדאת חלה התקרבות בין שתי המדינות . זאת בניגוד ליחסי מרוקו וסוריה , שהיו על פי רוב עוינים או צוננים . למרות זאת , כוח משלוח מרוקאי הגיע דווקא לסוריה כחצי שנה לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים . אין בידינו מידע מבוסס על הסיבות להחלטה של מלך מרוקו , ולפיכך ניתן רק לנסות ולהעריך כי ביסוד ההחלטה עמדו הסיבות הבאות : ב 1971 - וב - 1972 הצליח המלך חסן לסכל שני ניסיונות הפיכה , שבהם היו מעורבים בכירים במערכת הביטחון המרוקאית וכוחות צבא שסרו לפקודתם . נראה כוחותינו לא ידעו כי מדובר בכוח מרוקאי וחשבו בטעות שמדובר בכוח קומנדו סורי , בשל המדים השונים שלהם . מהתיאורים ניתן להתרשם כי החיילים המרוקאים פעלו בתעוזה ובנחישות , אולם הפיקוד על הכוחות היה כושל בספטמבר 1973 הגיע לישראל המלך חוסיין לפגישה דחופה עם ראש הממשלה גולדה מאיר , והזהיר אותה מפני המלחמה הצפויה . ייתכן כי גם חסן מלך מרוקו הבין כי עומדת לפרוץ מלחמה שבה יהיה מעורב גם הכוח המרוקאי , ולפיכך המסר לישראל היה בבחינת התרעה , שבדומה להתרעה הירדנית לא נקלטה בצד הישראלי כי שיגור הכוח לסוריה נועד להפגין את מחויבות המלך למאבק הערבי - ישראלי , לשם ביסוס מעמדו בבית ובעולם הערבי . בכך ניתן להסביר גם את הפרסום התקשורתי של הגעת הכוח ללטקיה בסוריה . שיגור הכוח דווקא לסוריה נועד להפסיק את הביקורת מצד אחת המבקרות העיקריות של בית המלוכה המרוקאי . קיימת סבירות גבוהה כי במועד שיגור הכוח המרוקאי לסוריה , המלך לא ידע על המלחמה הצפויה לפרוץ באוקטובר , 1973 ומרוקו הייתה יכולה להמשיך במקביל בקשריה החשאיים עם ישראל . ייתכן והמהלך לשיגור כוח המשלוח לסוריה נבע גם מרצון להרחיק ממרוקו חלק מכוחות הצבא , ואולי מפקדים ויחידות ספציפיים , משיקולי ביטחון בית המלוכה . השאלה השנייה , מדוע דיווחה מרוקו לישראל על שיגור הכוח לסוריה בספטמבר ? 1973 בספטמבר 1973 שולב הכוח המרוקאי בהערכות החירום של הצבא הסורי בחזית רמת הגולן , ושולב בנוהל הקרב של דיביזיה 7 לקראת המלחמה . על בסיס ההיכרות ארוכת השנים של מרוקו עם שרותי המודיעין של ישראל , ניתן לשער שהמרוקאים סברו כי נוכחות הכוח המרוקאי לא נעלמה מעיניהם . לפיכך לא היה צורך לכאורה להעביר את ההודעה בספטמבר בדבר שיגור כוח מרוקאי סמלי לסוריה . מה גרם אם כן לדווח המרוקאי ? כאן המקום להזכיר כי בספטמבר 1973 הגיע לישראל המלך חוסיין לפגישה דחופה עם ראש הממשלה גולדה מאיר , והזהיר אותה מפני המלחמה הצפויה . ייתכן כי גם חסן מלך מרוקו הבין כי עומדת לפרוץ מלחמה שבה יהיה מעורב גם הכוח המרוקאי , ולפיכך המסר לישראל היה בבחינת התרעה , שבדומה להתרעה הירדנית לא נקלטה בצד הישראלי . ייתכן שבשל הימצאות הכוח המרוקאי בסוריה נמנעה מרוקו מהעברת מסר מתריע ממוקד יותר , אולי מחשש שהכוח המרוקאי ייפגע בקרבות . במצב זה יהיה בית המלוכה אחראי בעקיפין לפגיעה בחיילים אותם שיגר לסוריה . זמן קצר לאחר תום מלחמת יום הכיפורים חודשו הקשרים החשאיים עם מרוקו , וזו מלאה תפקיד חשוב בתהליך השלום עם מצרים . מראי המקום מצויים בגרסה האינטרנטית
|
|