|
|
עמוד:10
מבין כל החברים המייסדים של תיאטרון מחול ג ' דסון , נדמה שהתפתחותה היא העקבית והמתמדת ביותר מבחינה כוריאוגרפית . באוש לעומת זאת , בעיני רבים מאותם מבקרים ופרשנים , היא מין דמות בלהות , שכמו תוקפת את עצם רעיון המחול שבראון מגלמת לדעתם . ספר זה מבקש לטעון שלאמני המחול החדשני של ארבעים השנים האחרונות משני צדיו של האוקיינוס האטלנטי יש יותר במשותף משמרבית ספרות המחול שעוסקת בהם מעזה לרמוז . העוינות לעבודתה של באוש ניכרה בתגובות העיתונות כאשר קבוצתה , תיאטרון מחול וופרטל ( , ( Tanztheater Wuppertal הופיעה כמה שבועות לאחר מכן באקדמיה למוזיקה של ברוקלין בניו יורק במסגרת פסטיבל לאמנות גרמנית חדשה . הקבוצה הציגה שם את יצירתה של באוש מ – Auf dem 1984 " ) Gebirge hat man ein Geschrei geh ö rt על ההר נשמעה זעקה " ) . אחד הקטעים במיוחד עורר תרעומת אצל כמה מהיושבים בקהל . באותו הקטע ירדה ג ' וזפין אן אנדיקוט שוב ושוב על ארבע , משכה את השמלה שלה וחשפה את גבה , וגבר אחד צייר עליו קווים עם שפתון , עד שהגב שלה כוסה כול כולו ברשת של קווים אדומים . במסגרת אותו פסטיבל נערך במכון גתה בניו יורק בנובמבר 1985 דיון רב – משתתפים על תיאטרון המחול הגרמני . במהלכו ביטאו כמה מבקרים אמריקאים תמיהה וגינוי כלפי עבודתה של באוש . רגעים כמו זה שתואר לעיל גררו אישומים שבאוש אינה ביקורתית בצורה חד – משמעית בקשר לאלימות כלפי נשים , ואחד המשתתפים התלונן שהחזרות האינסופיות והבלתי מתפתחות של באוש נדמות לו מטופשות ( בתוך . ( Daly 1986 אנה קיסלגוף טענה : " לעתים רחוקות רואים מחול טהור שמגיע ממערב גרמניה [ דאז ] . מוכרחה להיות סיבה לניגוד הגדול הזה בין המגמות שאומצו באמריקה ובגרמניה . " היא פנתה אז ליוכן שמידט בשאלה : " האם אתה מרגיש ששיקולים צורניים אינם מעניינים כוריאוגרפים גרמנים ? " שמידט השיב שלדעתו יש הרבה מאוד צורה בעבודתה של באוש ( שם : . ( 48 - 47 כמו שיוהנס בירינגר מציין , כשקיסלגוף " שאלה את באוש אם יוכל להיות לה עניין לעבוד עם ' צורה טהורה ' בלבד , ללא צורך לבטא רגשות , סביר להניח שהכוריאוגרפית בכלל לא הצליחה להבין את שאלתה"
|
|