|
|
עמוד:
לא מעט שללו את קיומן של ועדות חקירה לאחר מלחמות או " מבצעים " , אך נראה לי שדווקא בסיומה של מלחמה שהצלחתה והישגיה לא מוטלים בספק , היה מקום לקיים חקירה מקיפה הכוללת את תורת הלחימה , דחיפת חומרי מודיעין , חבירת אמצעי איסוף , נוהלי חבירת כוחות , נוהלי דיווח וקווי הפצצה בלוח זמנים דומה פעל גדוד חרמ ” ש , 104 שגם לו סופחה פלוגת טנקי שרמן וכוח הנדסה ונגרעה ממנו פלוגת חרמ ” ש . הגדוד תקף את מוצבי הרדאר המבוצרים , שהוחזקו על ידי פלוגת חי ” ר ועוד כיתת תול ” ר ונשק מסייע . המוקשים עיכבו את תנועת הכוח , הטנקים תפסו עמדות אש ופגעו בתול ” רים ובעמדות הנשק המסייע ואפשרו עקיפה רגלית ותקיפת ראדאר – 2 המוצב העיקרי במתחם . בשעה 17 : 00 החלה התנועה לתקיפה ובשעה 19 : 00 דיווח יגאל בן דוד , מג ”ד חרמ ” ש : 104 “ ראדאר 2 - ו 1 בידינו ” . ניכרה בקולו של המח ” ט התרגשות רבה , נראה שחזרו אליו מראות מלחמת השחרור ... עם סיום הכיבוש נמשך פינוי הציר ובהיעדר ציוד מכני התבצע פנוי המוקשים בעבודת ידיים מאומצת וגם נסתמה תעלת הנ ” ט והתאפשרה התנועה הרכובה . עוד לפני כן כבשה פלוגה מחטיבה 16 את מוצב ראדאר , 3 שהיה ממוקם בעורף המתחם ובקדמת הכפר בידו . יחידת הסיור בפיקוד אמנון אשכול , שפילסה דרכה מעמק הארזים , נתקלה בקשיי עבירות . לפני השעה 17 : 00 חצתה את הקו הירוק ובתוך פחות משעה השתלטה על הכפר בית איכסא . הכוח , שרק חלקו צלח את קשיי העבירות , התארגן ובהמשך חבר עם גדוד הטנקים שעבר ללא קרב במעבר בית קיקא . לפי הוראת המח ” ט נעה פלוגת הסיור ועוד פלוגת טנקים לעבר בית חנינא ובהמשך התארגנה בחרבת זהרה ושלטה באש על ציר ירושלים רמאללה , צומת תל אל פול ומנעה כל תנועה . עד ה 6 - ביוני הסתיים השלב הראשון בלחימת החטיבה . גדוד הטנקים ( פחות שלוש פלוגות ובתוספת פלוגת חרמ ” ש ופלוגת טנקי סנטוריון ) צלחו באיטיות את נתיב התנועה . זאת למעט פלוגת הסנטוריון , שבמקום לנוע בטור נפרסה והטנקים נתקעו על הסלעים . גדוד הטנקים ופלוגת החרמ ” ש הגיעו ב 6 - ביוני ב 3 : 30 - לערך לצומת בית חנינא - נבי סמואל , ולפי פקודה נעו מזרחה עם יחידת הסיור ונערכו לפני השעה 4 : 00 לחסימת ציר ירושלים - רמאללה ולכוננות לבלום ולהשמיד טנקי אויב . נוהל הקרב הוא פרק הזמן מקבלת פקודת ההתראה ועד תחילת הלחימה . פקודת ההתראה ניתנה למפקד חטיבת הראל בן ארי ב 5 - ביוני בשעה 12 : 00 לערך , ותחילת הלחימה הייתה באותו יום בשעה . 17 : 00 היה זה נוהל קרב קצר ביותר ואולי אפילו בלתי סביר לחטיבה ממוכנת . חטיבה 16 פעלה אף היא בנוהל קרב חפוז לתקיפת נגד בארמון הנציב , חטיבה 55 קיבלה פקודה ב 5 - ביוני בשעה 14 : 15 והחלה לתקוף רק ב 6 - ביוני ב . 2 : 15 - בשלב נוהל הקרב אמורה הייתה להתבצע חבירת אמצעי האיסוף , אולם עד סוף המלחמה לא חברו לחטיבת הראל יחידות האיסוף ( חוקרי שבויים , האזנה , אפשרות להסתייע במטוס קל ) . חסרונן בלט בעיקר בשלבי הלחימה המתקדמים , עם שינוי היערכות האויב וכיבוש מערכים ומפקדות שבהם אותרו חומרים שאפשר היה לנצל תוך כדי לחימה . הצגת נתוני המודיעין בהעדר עזרים מתאימים , פוטוסטטים , צילומים ומפות שטרם הגיעו ממחלקת המודיעין הפיקודית התבצעה תודות להיכרות אישית שלי עם הקרקע והאויב כתוצאה משירות בחטיבת ירושלים ובמחלקת המודיעין של פיקוד המרכז . היוזמה לשלוח את עוזר הקמ ”ן למחלקת המודיעין הפיקודית מיד עם קבלת פקודת ההתראה כדי למשוך עזרים מעודכנים הוכיחה עצמה , שכן “ נוהל דחיפת החומר ” על ידי הרמה הממונה לא היה מאפשר מתן חומרי מודיעין מעודכנים לכוחות הלוחמים בלוח הזמנים הדחוק . נקודה זו הייתה נכונה לזמנה . ייתכן שהאמצעים הטכנולוגיים העכשוויים מייתרים צורך זה – את החובה להכין בארגזי החפ ” ק מפות של מרחבי פעולה החורגים מהתחום המוגדר לחטיבה ועזרי מודיעין נוספים . הניסיון מלמד שבשלב נוהל הקרב ובשלב ניהול הקרב , הקמ ” ן צמוד למפקד וברוב המקרים נמצא על זחל ” ם המפקד ; לפיכך נדרש קמ ” ן ב ’ לניהול עבודת מחלקת המודיעין . במלחמת ששת הימים שינה צה ” ל את פני המזרח התיכון בניצחון מרשים וחד - משמעי . בראש וראשונה היה המידע המדויק שעליו נשען חיל האוויר ב ” מבצע מוקד ” , שהביא להישגים שהשפיעו על המהלכים הקרקעיים ועל המערכה כולה . מול ההצלחות המרשימות התגלו לא מעט ליקויים , הן בשלבי הערכת המצב השנתית והן בשלב ההערכה לגבי הצטרפות ירדן ללחימה . בשלבי תכנון הלחימה לא היה ניצול מושכל של הכוחות או של אמצעים שהוכנו במיוחד להבקעת המערך המבוצר של מתחם בית ספר לשוטרים - גבעת התחמושת . גם במלחמה זו היו מקרי פגיעות מאש ידידותית ( למשל בחטיבת הראל , שחיל האוויר ירד בשני יעפים על כוחותיה התוקפים את “ מתחם המבתר ) . לא מעט שללו את קיומן של ועדות חקירה לאחר מלחמות או “ מבצעים ” , אך נראה לי שדווקא בסיומה של מלחמה שהצלחתה והישגיה לא מוטלים בספק , היה מקום לקיים חקירה מקיפה הכוללת את תורת הלחימה , דחיפת חומרי מודיעין , חבירת אמצעי איסוף , נוהלי חבירת כוחות , נוהלי דיווח וקווי הפצצה . במשך יובל שנים מתקיים ויכוח נוקב בין לוחמים מחטיבת הצנחנים לבין לוחמי חטיבת ירושלים , חטיבת הראל וחיל האוויר על חלקם בשחרור ובאיחוד ירושלים . הצנחנים שהניפו את דגל ישראל במרומי הר הבית ביום השלישי למלחמה מתעלמים מלחימת החטיבות האחרות ומכיבוש השטחים וניתוקה של ירושלים המזרחית מדרום ( בית לחם – הר חברון ) ומצפון רמאללה וכל זאת בטרם נורה הכדור הראשון של חטיבת הצנחנים . יש לזכור שחטיבת הצנחנים הגיעה לשער האריות מלווה בטנקי חטיבת ירושלים וטנקי חטיבת הראל . מפקד פיקוד המרכז האלוף עוזי נרקיס כתב בספרו “ דפים שנשארו על השולחן ” : “ חטיבת ירושלים בפיקודו של אליעזר אמיתי היא אשר נשאה לבדה בעולה של המערכה בשלביה הראשונים , ושחררה את כל דרום ירושלים . חטיבת הראל בפיקודו של אורי בן ארי הוזעקה מהשפלה ללחום בשריון הירדני בצפון העיר , פילסה את דרכה באזור זרוע שמות שנחקקו בבשר לוחמיה במלחמת העצמאות ככתובות קעקע – הר אדר , נבי סמואל , שייח ’ ג ’ ארח ושועפט ” . 50 שנה חלפו – המשקעים עדיין לא .
|
|