|
|
עמוד:
האיוש הביא לסגירת מערך ההדרכה , שכן חברי הסגל שובצו לתגבור יחידות המילואים . גיוס המילואים לתקופת המתנה ממושכת פגעה קשה במשק . האמצעיםשעמדואז לרשותהמפקדיםוקציניהמטה , לרבותקציניהמודיעין , היו שונים בתכלית מאלה הקיימים היום . בתקופה ההיא לא היו מחשבים או טלפונים ניידים , נתוני המודיעין הועברו במערכות טלפרינטר ושורטטו בעפרונות שעווה על גבי שקפי פוליאתילן שהוצמדו למפות ועודכנו ככל שהושגו הידיעות . פענוח תצלומי אוויר בוצע באמצעות סטריאוסקופים , תצפיות בוצעו באמצעות משקפות 50 * 7 , 30 * 6 או טלסקופים חד - עיניים ומשקפות ארוכות טווח 120 * 20 ( שלא היו ברשות חטיבות פיקוד המרכז למעט בירושלים . ) כשנה לפני פרוץ המלחמה סיימתי תפקידי כקמ ” ן חטיבת מחוז ירושלים ( , ( 16 שאותו מילאתי כשלוש שנים . הוצבתי כמדריך צוות בקורס קמני ”ם ובמנמ ” ש קמ ” ן חטיבת הראל ( 10 ) שהייתה בסד ” כ פיקוד המרכז . בשנים אלה היה מערך ההדרכה של חיל המודיעין ענף בבה ” ד . 3 קריאת מפקד הענף שלמה חפר - גרופר למנמ ” ש קמ ” ן אוגדה . בפיקוד אריק שרון , הקריאה ליוסי מיינר , לעקיבא דן ולמדריכים נוספים הביאה לסגירת מערכת ההדרכה . טרם הוכרז גיוס בעוצבות פיקוד המרכז . בהיעדר תעסוקה בבה ” ד , התייצבתי במחלקת המודיעין בפיקוד המרכז והצעתי לידידי קמ ” ן הפיקוד יצחק אשכנזי ( אשכה ) את שירותיי . מיד הוצבתי לסייע למדור מערך האויב בהכנת דו ” חות מודיעין יומיים ובהפצתם ליחידות הפיקוד . במקביל בדקתי את מצאי ציוד מחלקת המודיעין בחטיבה , והודות ל ” סיוע ” של ראש ענף קרבי גדעון מחניימי הצלחתי להשלים ציוד שלא היה בחטיבה . ב 23 - במאי , 1967 לאחר שנשיא מצרים מימש את איומיו , סילק את הכוח הבינלאומי מסיני והטיל מצור על נתיב השיט לאילת - הוחלט בצה ”ל להכריז על מצב כוננות ג ’ ועל גיוס עוצבות המילואים , גם של פיקוד המרכז . חטיבות פיקוד המרכז ( חטיבת חי ” ר , 4 חטיבת חי ” ר , 5 חטיבת חי ” ר , 16 חטיבה ממוכנת , 10 גדוד שריון פיקודי 182 ) פעלו ישירות תחת מפקדת הפיקוד , ללא דרג ביניים של מפקדת אוגדה . עם גיוס החטיבה התחלנו בארגון מחלקת המודיעין , בבדיקת כלי הרכב ובהתקנת מערכות קשר וחימוש . בתוך כמה ימים יצאו יחידות החטיבה לשטחי כינוס ביער בן שמן וביער חולדה . ביער בן שמן נפרסה מפקדת החטיבה . יריעות הצד של הזחל ” מים נפרשו ויצרו משטחי עבודה , שם עודכנו באופן שוטף נתוני קרקע ואויב שהתקבלו ממחלקת המודיעין הפיקודית . הוכנו עזרי מודיעין : “ סדיני מפות ” מצופים בפוליאתילן , פוטוסטטים של אזור לטרון , שנועד לביצוע “ מחטפים ” , פסיפסי תצ ” א וסיכומי מודיעין . ההרגשה הייתה שהמלחמה עתידה להיות במרחב פיקוד הדרום ופיקוד המרכז יהיה בהיערכות הגנתית . שוב חלפה התחושה שחוויתי במבצע “ קדש ” , כששימשתי מש ” ק מודיעין בפיקוד הצפון והמלחמה התחוללה בדרום - שוב אהיה ליד המלחמה . שירותי ארוך השנים היה בחלקו בפיקוד המרכז , ולפיכך הכרתי היטב את מרחב הפיקוד , מקיבוץ מגל בצפון ועד הר חברון בדרום . הייתה לי היכרות טובה מאוד עם מרחב האחריות של חטיבה 16 ( משער הגיא ועד ואדי פוכין ) משלוש שנות שרות כקמ ” ן החטיבה . עד ה 5 - ביוני לפני הצהריים לא ידע איש שגזרת ההבקעה והלחימה של חטיבת הראל תהיה מאזור מעלה החמישה במערב עד עמק הארזים במזרח . מנקודת מבט והערכת מודיעין , לאור חתימת הסכם הגנה הדדי ב 1 - ביוני בין מצרים לירדן ומינוי מפקד מצרי על כוחות צבא ירדן ( והחזית המזרחית כולה ) - סביר היה להעריך שצבא ירדן יפעל ככל שישראל תתקוף בסיני . לא זו הייתה , למיטב ידיעתי , הערכת אמ ” ן לגבי הסכם חוסיין - נאצר . זאת אף שמונה מפקד מצרי לחזית המזרחית ומקום מושבו ברבת עמון וחרף סימנים נוספים שאמורים היו לעניות דעתי לא לפסול התערבות ירדנית . דיביזיית חי ” ר עיראקית נערכה בגבול ירדן - עיראק וניכרה נכונות סורית לסייע לירדן אם תותקף על ידי ישראל . אלה תבעו תגבור פיקוד המרכז בכוחות גדולים יותר מסד ” כ הפיקוד ( שלוש חטיבות חי ” ר מילואים , חטיבה ממוכנת וגדוד שריון פיקודי ) . עיר הבירה והכנסת היו בטווח נשק קל ( נק ” ל ) , ולא היו כל מכשול קרקעי או מערכי הגנה מבוצרים בצד הישראלי . משימות חטיבת “ הראל ” בתקופת הכוננות שהתחילה ב 23 - במאי כללו מוכנות לבלום תקיפת אויב וכוננות לביצוע התקפות נגד במרחב הפיקוד ; וכן תכנון לבצע “ מחטף ” בלטרון אם הירדנים יצטרפו למלחמה . לאור משימות החטיבה , ביצעה מחלקת המודיעין עם פלוגת הסיור החטיבתית ויחידת ההנדסה סיורים ותצפיות , והוכנו עזרים לקבוצות תכנון לכיבוש לטרון . הוכנה הערכת קרקע ואויב , נותחה מערכת הביצורים של האויב , דרכי הגישה לכוחות ממוכנים , היערכות וכוחות אפשריים . כל אלה הוצגו בקבוצות התכנון . ב 1 - ביוני הוחלף פיקוד החטיבה ואורי בן ארי התמנה למפקד החטיבה . דרישתו לבצע סיור אוויר במסוק למפקדי יחידות המשנה וקציני המטה אושרה ובוצעו שלושה סבבי סיור מאזור מבשרת ירושלים לאורך הקו הירוק עד בודרוס . בכל הסיורים נתתי הסברים על הקרקע ( מתחמי האויב ודרכי הגישה ) כשהמפקדים צופים מדלת המסוק הפתוחה . בבוקר ה 5 - ביוני , כשקציני החטיבה ומפקדי היחידות נמצאו בקבוצת תכנון למחטף לטרון , התבשרנו על תחילת המלחמה ועל “ מבצע מוקד ” שהיה בעיצומו . לא חלפה שעה ארוכה והחל לזרום מידע ממודיעין הפיקוד על תחילת ירי מעמדות ומוצבי הצבא הירדני לעבר ישראל , תחלה ירי נק ”ל ובהמשך ירי ארטילרי ותקיפות חיל האוויר הירדני והעיראקי . ראיתי בכך סימנים מעודדים , אולי גם פיקוד המרכז ייקח הפעם חלק במלחמה ולא יחזור המצב המתסכל שחוויתי במבצע קדש , כשהייתי מש ”ק מודיעין בפיקוד הצפון והמלחמה התרחשה במרחב פיקוד הדרום . בשעה 12 : 00 לערך התקבלה פקודת התראה מפיקוד המרכז לתנועה לכיוון בעת הכנת המפות אותר נתיב תנועה שהוערך כנראה על ידי הירדנים כבלתי עביר , ולכן לא נבנו שם מערכי הגנה . לאחר איתור נתיב זה , בשנים לפני המלחמה , ביצעו קציני שריון לפחות שני סיורים פיזיים - האחד בשנת , 1966 בהיותי קמ " ן חטיבה 16 על ידי פלוגת הסיור של חטיבה . 7 אלה קבעו כי תנועת טנקים בנתיב המאותר אפשרית בטור
|
|