המודיעין במלחמת ששת הימים הצד שהצליח מול הצד שכשל

עמוד:

המודיעין במלחמת ששת הימים הצד שהצליח מול הצד שכשל מאחורי תוצאות מלחמת ששת הימים עומדים המודיעין הישראלי , שהייתה זו הצלחתו הגדולה , וכן המודיעין הצבאי הערבי והמודיעין הסובייטי והמזרח אירופי , שנחלו מפלה שמעון ( סיימון ) לביא אל " ם ( דימ ' ) | פסח מלובני אל " ם ( דימ ' ) לשירותי המודיעין בכל מדינה יש תפקיד מרכזי בקבלת ההחלטות , בצמרת המדינית ובזו הצבאית . הדבר בא לידי ביטוי הן בהחלטות האסטרטגיות , שהן לעתים הרות גורל , והן באספקת המידע הדרוש לכוחות הצבא לצורכי בניין הכוח , תכנון מבצעים והערכה נכונה של מצב היריב ותגובותיו . חסר במודיעין יוצר הפתעות , והסתמכות על מודיעין מטעה ושגוי משבש את תהליך קבלת ההחלטות ואת התכנונים המבצעיים . בסקירה זו אנו מביאים לראשונה את הצלחת המודיעין הישראלי בהונאת המודיעין המצרי ב " תקופת ההמתנה " שקדמה למלחמה זו , ואת טעויותיו הנוספות של מודיעין זה , כפי שבאו לידי ביטוי במקורות מצריים , שהתפרסמו מאז . מבצע " לשון אדומה " : ההונאה במלחמת ששת הימים כניסת כוחות צבא מצרים לסיני ב 15 - במאי 1967 הפתיעה את הצמרת המדינית והביטחונית של ישראל . חלקה נטה לראות במהלך חזרה על מהלך מצרי דומה שהתבצע ב 1960 - וכונה " פרשת רותם " . בצמרת הישראלית היו שטענו כי המהלך הנוכחי נועד להרתיע את ישראל מפעולה נגד סוריה , על רקע המידע שישראל מרכזת כוחות מול הגבול הסורי ומתכננת התקפה על סוריה . המהלך עמד בסתירה להערכת המודיעין של אמ " ן דאז , כי לא צפויה מתקפה ערבית עד תחילת שנות ה . 70 - תוכנית ההונאה הבסיסית של צה " ל , שאישר הרמטכ " ל , רא " ל יצחק רבין ב 1964 - ועודכנה בפברואר , 1967 העצימה את סדר הכוחות של צה " ל , בדגש על כוחות שריון ואוויר . מטרתה הייתה להניא את הערבים מפתיחת מתקפה צבאית נגד ישראל . התקופה שבין כניסת הכוחות המצריים לסיני עד לפרוץ מלחמת ששת הימים , שכונתה " תקופת ההמתנה " , הוקדשה להכנת צה " ל למלחמה ולגיבוש תוכנית הונאה מעודכנת . ב 20 - במאי , 1967 עם קביעת תוכנית המלחמה האיסוף המודיעיני הערבי בישראל ערב מלחמת ששת הימים התבסס על סיירים - צלמים , חמושים בציוד צילום מעולה , ומנגד סוכנים מדווחים שרמתם הייתה ירודה עד פרימיטיבית . נדירים היו סוכני ריגול קלאסיים , שיכלו לספק מידע טוב ומהימן . סוכנים אלה הוכפלו על ידי השב " כ לטובת ישראל הישראלית , הנחה ראש אמ " ן , האלוף אהרון יריב , לעדכן את תוכנית ההונאה בהתאם לתוכנית המבצעית של צה " ל . כמו כן הנחה יריב להכין תוכנית ל "פ ( לוחמה פסיכולוגית ) , ליצירת רושם כי ישראל פועלת לרגיעה ולמיצוי הליך מדיני וכי פניה לא למלחמה . האיסוף המודיעיני הערבי בישראל ערב מלחמת ששת הימים התבסס על סיירים - צלמים , חמושי ם בציוד צילום מעולה ומנגד סוכנים מדווחים שר › מ תם הייתה ירודה עד פרימיטיבית . נדירים היו סוכני ריגול קלאסיים , שיכלו לספק מידע טוב מהימן . סוכנים אלה הוכפלו על ידי השב " כ לטובת ישראל . החדרת סוכנים במתכונת של סוכנים בלתי חסויים - אנשי מודיעין שפעלו בארץ יעד בכיסוי עמוק שאינו מסגיר את ארץ מוצאם או את שולחיהם - הייתה ייחודית למודיעין המצרי . לכידת סוכני צמרת סובייטים , שפעלו בישראל ערב מלחמת ששת הימים , הגבירה את פעילות האיסוף בשלוחות החשאיות של שירותי המודיעין של מדינות מזרח אירופה ( מזא " ר ) . המדינות הללו היו בעלות ברית של ברה " מ , ופעלו מתוך נציגויות מדינותיהם בישראל או באמצעות סוכנים בלתי חסויים . בדרך זו הופעל , ככל הנראה , סוכן צמרת בדרגת אלוף במילואים , שערב מלחמת ששת הימים נשא בתפקידים אזרחיים ולא שירת בצה " ל . שירותי המודיעין הסובייטיים שהפעילו יכולת איסוף באמצעות מקורות אנוש ( יומינט ) , הגבירו גם את האיסוף באמצעות מערכות מודיעין אלקטרוני ( סיגינט ) , וכן את איסוף המודיעין החזותי ( ויזינט ) באמצעות לווייני ביון , שבאותה עת עדיין ביצעו איסוף תוך הצנחת קפסולות הצילום , שמנע קבלת מידע מיידי והתרעתי ממקורות אלה . גם שירותי המודיעין המערביים פעלו נמרצות מול ישראל . את עיקר הפעילות האיסופית שלהם ביצעו הנספחים הצבאיים של ארצות המערב בישראל , שפעלו כסיירים מדווחים . פעילות האיסוף של ארה " ב הייתה הנרחבת ביותר . ארה " ב הפעילה את הנספחים הצבאיים שלה ושל מדינות ידידותיות

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר