|
|
עמוד:
מלבנון . שולה עברה להתגורר עם בעלה בוואדי אבו - גשמיל , ברובע היהודי שבביירות . כל העת לבה היה מלא געגועים לירושלים , שהייתה כה אהובה עליה ושסימלה עבורה את ״גג העולם״ . היא התרפקה בזיכרונותיה על השירה ועל זמירות לילות השבת . בראשית מגוריה בביירות שולה חשה בודדה וכמהה לפעילות , שכן תמיד הייתה כה נמרצת וכה פעילה . והנה , במוצאי שבת אחת , שמעה קולות שירה שעלו ובקעו ממועדון ״מכבי״ הסמוך לביתה . שולה , שאהבה מאד לשיר , התרעמה על הזיופים שנשמעו מפי המזמרים וירדה אל באי המועדון כשהיא נחושה בדעתה ללמדם לשיר נכונה . וכך , בכל מוצ״ש , התייצבה שולה במועדון ״מכבי״ כדי ללמדם משירת ציון . אט אט התרחבה פעילותה , ובזכות אופייה הנמרץ , נחישותה ואומץ לבה הרחיבה שולה את פעילותה במועדון ״מכבי״ , ונודעה בקהילה היהודית בפעילותה הענפה למען האחרים . ביתה שקק חיים . אנשים הגיעו כדי להתייעץ איתה , היו שביקשו כי תכריע בסוגיות משפטיות וביישוב סכסוכים , ושולה הפכה אישה מאוד מכובדת ונערצת בקהילתה . במסגרת פעילותה למען רווחת חיי היהודים בביירות בהיבט החברתי והחינוכי החלה לקשור קשרים טובים וחמים עם ריאד אל - סולח , ראש הממשלה ובני משפחתו , ועם שרי ממשלתו . אנשי הקהילה היהודית נעזרו בה לפתרון בעיות שבהן נתקלו אל מול משרדי הממשלה . בימי מלחמת העולם השנייה הגיעו אל לבנון הידיעות על האיום הצבאי שאיימו ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב על היישוב בארץ . שולה הוטרדה כל העת בשאלה כיצד היא יכולה לעזור ולסייע . בערב חג המולד , כאשר השתתפה בנשף המלכותי השנתי שנערך בארמון הממשלה , התרחש האירוע שבעקבותיו החלה שולה לפעול כמרגלת . כשישבה ליד החלון הבחינה ברמטכ״ל הלבנוני , ברמטכ״ל הסורי ובקבוצה של קצינים גבוהים משני הצבאות שיצאו יחדיו מהאולם אל הגן , ונעמדו בסמוך אליה . שולה , שחשה כי מדובר בהתכנסות חשובה , הקשיבה לשיחתם ושמעה את דבריהם על תוכניתו של הקולונל פאוזי אל - קאוקגשי ; זה האחרון אסף באותה עת כוחות בסוריה ובלבנון במטרה להיכנס עמם ולהחריב תחילה את היישובים היהודיים בגליל . ככל שהקשיבה עוד ועוד לדבריהם הבינה שולה את גודל סכנת ההשמדה הצפויה ליישוב היהודי בארץ ישראל ולאהוביה אשר בירושלים . היא ניסתה לגבש לעצמה את המשך דרכה : כיצד להביא ידיעות חיוניות אלה לידיעת היהודים בארץ ישראל חרף הדרכים הסגורות , הגבולות החסומים וחוסר אמצעי תקשורת . ולפתע , לאחר תפילתה אל האל והרהוריה המיוסרים , גמלה בלבה ההחלטה . היא כתבה ״מכתב״ בשפה האנגלית , רקחה ״דיו סתרים״ ( כפי שזכרה שלימדוה בצופים בירושלים , בימי ילדותה ) ופיזרה ברווחים שבין המילים מידע עליה ועל אשר שמעה . את המכתב , שהחליטה לשלוח לבת דודתה בירושלים , שלחה בעזרת סוחר מכפר בדרום לבנון שנהג לבקר בחנות של גשוזף , בעלה . הסוחר הבטיח להעביר את המכתב לחבר יהודי שלו ממשגב עם , שהיה קצין בהגנה . כך נוצר הקשר הראשון של שולה עם המודיעין בארץ ישראל . שולה החלה בפעילותה החשאית ובמסגרתה הבריחה יהודים מסוריה , מלבנון , מעיראק ומאיראן אל ארץ ישראל . היא אף העבירה לארץ ידיעות מודיעיניות חשובות , ובמהלך מלחמת העצמאות העבירה מידע מודיעיני למפקדת ההגנה שבמטולה . לאחר קום המדינה עבדה שולה בשרות יחידה , 154 תחת שם הצופן ״הפנינה״ . היא הבריחה אלפי יהודים דרך לבנון , דרך הים , דרך היבשה וגם דרך טיסה לטורקיה ומשם לארץ ישראל - כשלעתים היא עצמה מובילה את השיירה . היא המשיכה להעביר מידע מודיעיני מסוריה ומלבנון , לא פעם תוך סיכון עצמה ובני משפחתה . ״לא חסכתי מאמץ . השגתי עוד ועוד ידיעות על המתרחש בארצות ערב , על היערכות הכוחות ועל תכניות צבאיות , והעברתי את הדברים לידיעת הגורמים בארץ״ . ב , 1961 - בעקבות הלשנה של פקיד אוצר לבנוני ששיתף איתה פעולה והתברר בדיעבד כי בשל תאוות הבצע שלו נפל בפח שטמנו לו שירותי הביטחון הסורי והלבנוני , נעצרה שולה . היא הובאה לכלא הנשים בסאנאיה שם הושמה בצינוק , עונתה עינויים קשים במשך כשנתיים ונשפטה בבית המשפט הצבאי בביירות שולה , אמא לשבעה ילדים , שלחה לארץ את שני ילדיה הגדולים ( בני שבע ותשע דאז ) , ברטי ומאיר . זאת במטרה לעודד את משפחות היהודים בקהילה היהודית לשלוח את ילדיהם לארץ ישראל במסגרת עליית קבוצות בני נוער שהיא ארגנה . במהלך שנות פעילותה ביקרה שולה בהיחבא מספר פעמים בארץ . ביקורה האחרון נערך מספר חודשים לפני מעצרה . ב , 1961 - בעקבות הלשנה של פקיד אוצר לבנוני ששיתף איתה פעולה והתברר בדיעבד כי בשל תאוות הבצע שלו נפל בפח שטמנו לו שירותי הביטחון הסורי והלבנוני , נעצרה שולה . היא הובאה לכלא הנשים בסאנאיה שם הושמה בצינוק , עונתה עינויים קשים במשך כשנתיים ונשפטה בבית המשפט הצבאי בביירות . ב 19 . 3 . 1963 - נמצאה אשמה בריגול , בבגידה ובהברחת יהודים לארץ ישראל ונגזר עליה גזר דין מוות בתלייה . בעקבות ערעור הומתק העונש לשבע שנות מאסר . גם בעלה נאסר , נשפט , הואשם כי ידע על פעילותה של אשתו ונגזרו עליו שתי שנות מאסר . הסורים , שכינו אותה ״מאטה הארי של המזרח התיכון״ , ביקשו גם הם להעמידה למשפט ולהעלותה לגרדום . הם הגישו בקשה רשמית לממשלת לבנון שתסגיר לידיהם את שולה . לאחר סירובה של ממשלת לבנון , פרסמו הסורים בעיתונות ידיעה ובה הובטח פרס על סך שני מליון לירות סוריות לכל מי שיתפוס אותה לאחר שחרורה מהכלא הלבנוני וימסור אותה לידי הרשויות בסוריה . לאחר מלחמת ששת הימים שוחררה שולה במסגרת עסקת חילופי שבויים , יחד עם טייס ישראלי שצנח בשטח לבנון כשמטוסו נפגע עת טס מעל אדמת סוריה . בתמורה שוחררו 496 שבויים , נתינים לבנוניים שצה״ל שבה בירושלים המזרחית ( בהם הקונסול הלבנוני ואנשי סגל הקונסוליה ) וכלים כבדים רבים ויקרים לעבודות עפר שנתפסו ברמת הגולן ושימשו את הסורים לחפירת אפיק להטיית הירדן . בבוקר שחרורה ליווה את שולה אל המעבר בראש הנקרה אחד משני חוקריה . אפילו ברגע האחרון , לפני פרידתם , ניסה לחקור ולשאול אותה ללא הצלחה בנוגע להיותה מרגלת למען ישראל . גשוזף והילדים הוברחו לארץ דרך קפריסין . שולה חזרה , יחד עם בני משפחתה , להתגורר בירושלים , העיר האהובה שכה התגעגעה אליה , בשכונת רחביה . ב 1992 - הוענק לה אות " יקיר הסתר " : ״לוחמת סתר , אשר חרפה את נפשה ותרמה בכל מאודה לפעילות חשאית למען מדינת ישראל״ . ב 19 - במרץ , 2007 בדיוק באותו תאריך שבו נידונה למוות בתלייה בשנת , 1963 הדליקה שולה משואה ביום העצמאות ה 59 - של מדינת ישראל . ב 2010 - הוענק לה תואר יקירת ירושלים , וב 2011 - קיבלה את אות המופת ומדליית דונה גרציה . שולה קישיק - כהן נפטרה בהיותה בת 21 - ב 100 במאי . 2017 היא הותירה אחריה שבעה ילדים , נכדים רבים , נינים ובני - נינים . אחד משבעת בניה הוא יצחק לבנון , שכיהן כשגריר ישראל במצרים . יהי זכרה ברוך .
|
|