|
|
עמוד:
המבקר התריע על היעדר תוכניות מבצעיות רלבנטיות להתמודדות עם המנהרות ומתח ביקורת על זרוע היבשה , על שלא אימנה והכינה את הלוחמים אליהן . הוא אף ציין כי למרות סכנת המנהרות , לפיקוד דרום לא הייתה תוכנית סדורה נגדן הצורך הדחוף בגילוי מנהרות בעזה . לדבריו , עד " צוק איתן " טרם הושלם הפיתוח ולצה " ל הייתה יכולת קטנה בלבד לגילוי מנהרות . חרף הגדרתו כפרויקט חירום , לא נעזרו זרוע היבשה ומפא " ת ביכולות הסיוע של אגף המודיעין . בדו " ח בולט לרעה חוסר היכולת של זרוע היבשה לתמוך במאמץ המו " פ הן מול מפא " ת והן מול הגורמים המבצעיים . המבקר שיבח את הגורמים באמ " ן שבחודשים שקדמו לצוק איתן נרתמו לעסוק באופן עצמאי במנהרות ללא הנחיה מלמעלה , בלי שגורם מטכ " לי כלשהו הורה להם לעשות כן . השגות והצעות לגיבוש התפיסה המבצעית ה ” אליבי ” של אמ ” ן לטיפול בעניין המנהרות ( כמו אולי גם באיומים נוספים הצפויים במערכה ) היה שהשלמת המחקר והטמעתו לדרג הטקטי צריכים להיות באחריות פיקוד הדרום ומחלקת המודיעין שלו . לטענתי , הפיקוד אינו יכול להיות אחראי לפיתוח תו ” ל ולהטמעתו בכלל המערך הנזקק בצה ” ל . אחת הסיבות היא שהיחידות המבצעיות בדרג הטקטי כפופות ברגיעה לפיקודים השונים ; הן מתכנסות , רק לצרכים מבצעיים , לפני יציאה לקרב , למרחבו של הפיקוד הרלבנטי , ומכאן שאין ביכולתו של אמ ” ן כגורם מטכ ” לי להתנער מהנושא . לימוד האיום , הצגתו , הטמעתו בקרב הדרג הלוחם , חיפוש המענה המבצעי ההולם והנחלתו לכלל היחידות שעשויות לקחת חלק במבצעי התגובה הם באחריות זרוע היבשה והחילות הרלבנטיים הכפופים לה . זרוע היבשה נבנתה בלי יכולת מודיעינית של ממש , ועליה להישען על גורמי מודיעין אחרים במאמץ להכיר , לנתח ולהטמיע איומים צפויים בשדה הקרב . אין לו לאגף המודיעין ובתוכו לחיל המודיעין יכולת לחמוק ממתן מענה לצורך הקבוע של הצבעה על איומים אפשריים , חקירתם , הטמעתם ויצירת רצף של פעילות חשיבה תורתית ומבצעית שתביא למתן פתרונות ולהנחלתם ליחידות המבצעיות . כבר בניתוח הלקחים ממלחמת יום הכיפורים ניתן מקום ניכר לליקוי בולט בהכשרת הלוחמים והמפקדים - הכרת האויב והאיומים שהוא מייצר בשדה הקרב . הנושא היותר מוכר הוא ה ” סאגר ” - טיל הנ ” ט שאמ ” ן ידע עליו הכול אך לא השכיל להנחיל את הידע ולהציג את האיום לכלל המערך הלוחם , כך שיחויב לגבש פתרונות , לפחות ברמה הטקטית . לאחר המלחמה , כחלק מהפקת הלקחים , הוקמה מערכת ארגונית שתפקידה היה ליצור את הכלים שיאפשרו למפקדים ולקמ ’’ נים , בכל הרמות , לעסוק בתודעת האויב ( תוד ” א ) ולחפש פתרונות אל מול האיומים שהוא מייצר . 2 באמ ” ן מחקר נוסדה מחלקה , שתפקידה היה לחקור את תורת הלחימה של צבאות ערב ודרך הוצאתה לפועל . בראשה עמד בתחילה אל ” ם עוזי יאירי ומיד לאחריו אל ” ם שייע בר מסדה . במחלקת ההדרכה נבנתה מחלקה בראשות אל ” ם זלמן ( ז ’ מקה ) גנדלר , שתפקידה העיקרי היה למצוא דרכים להטמעת תורת הלחימה של האויב במערכת ההדרכה וההכשרה של צה ” ל . 3 את תוכנית העבודה של חמ ” ן לשנת , 1975 לאחר הקמת המחלקות , סיכם ראש אמ ” ן שלמה גזית בכותבו : “ את הסיפוק אנו מוצאים בעצם יכולתנו להפיק יותר מודיעין ומודיעין טוב יותר , את התמורה אנו מוצאים אצל חברינו אשר חזרו לראות בנו את התנאי והמפתח להצלחה ולניצחון ” . על בסיס לקחי המלחמה ובשל העובדה שנתוני מודיעין לא עוררו פעילות תגובתית מתאימה בקרב הגורמים האג ” מים לפני המלחמה , נבנה ביוזמת אמ ” ן ובאחריות מחלקת תו ” ל אויב בפיקודו של אל ” ם דני אגמון , בסוף שנות ה 70 - ובתחילת שנות ה , 80 - מנגנון שנקרא “ אורות אדומים ” . מנגנון זה שאף לזקק את סך כל המידע המודיעיני המצטבר בכל הקשור ליכולות , כוונות וחידושים בתורת הלחימה של אויבינו לכדי תמצית אחת ; עיקרה : הגדרה של איום חדש המתפתח בשדה הקרב . האיום זכה למחקר מעמיק ובמקביל להוצאת צי ” חים למערכות המודיעין לשם השלמת התמונה . המחקר סוכם בחוברת “ אורות אדומים ” שהגדירה את האיום . רמ ” ח תו ” ל אויב שולב בתקופה המסוקרת בפורום רמ ” חים של מחלקת הדרכה באחריות ע ’ ראש מחלקת ההדרכה לתו ” ל . בפורום לקחו חלק רמ ”חי התורה של כל חילות השדה , הוצגה החוברת והובהר האיום . לאחר ההצגה “ האדומה ” החל דיון תורתי של “ אורות כחולים ” ובהמשכו חולקו מטלות , לרוב לרמ ” חי התורה בחילות ( באותה עת לא הייתה עדיין זרוע היבשה ) להצביע על אמצעים נדרשים וטכניקות קרביות שבתחום אחריותם המקצועית . הפתרונות וההמלצות נידונו שוב בפורום והוצגו , על פי רוב , גם ביום עיון צה ” לי שהוקדש להצגת האיום ולדיון במענים שהועלו במחלקת ההדרכה . סיכום הדיונים ויום העיון גובש ב ” אורות כחולים ” שהפכו למעין הנחיות אג ” מיות לחילות וליחידות בדרג הלוחם לביצוע . בין הדוגמאות נכללו : השימוש במוקשים פזירים על ידי צבאות ערב . לחימה מתוך נגמ ” שי BMP הפועלים בתוך “ פיתות / “ מוצבי הגנה ( בעיקר בצבא סוריה ) . שימוש בדיביזיה משוריינת להגנה ברצועת ההגנה הראשונה בקו החזית ( יושם מאוחר יותר על ידי הסורים בהגנה בבקאע במלחמת לבנון הראשונה ) . בניית רצועת אבטחה בחזית רצועת ההגנה הראשונה , בצבאות מצרים וסוריה . בהמשך , ואולי משקטן “ האיום הגדול ” של פעילות בעצימות גבוהה אל מול צבאות ערב , הלך ונשחק המנגנון . המחלקות במה ” ד ובאמ ” ן פורקו בהדרגה : מחלקת תו ” ל אויב באמ ” ן מחקר תרמה את תקניה , בזה אחר זה , להקמתה של זירת הטרור . זירת הטרור , כמו גם גורמי מודיעין רבים אחרים , עמדו מול איומים חדשים , הפעם בעצימות נמוכה . אלה אפיינו את הצרכים המבצעיים שמולם עמד צה ” ל ביותר משלושת העשורים האחרונים . שדה הקרב הנוכחי משתנה תדיר לנגד עינינו . הארגונים השונים בגבולות ישראל אינם מיצרים כיום רק “ איומים קטנים ” . לעתים מצטברים איומים גדולים יותר , המחייבים פעילות מודיעינית ותורתית משולבת ומאומצת . נראה שמנגנון “ אורות אדומים ” , שפותח בעבר ונשכח , בצד המערך החדש והמקיף שבנה אמ ” ן והנחיל ליחידות של לחימה מבוססת מודיעין - צריך לחדש ביתר שאת פעילות עכשווית של הצבעה על איומים , חקירתם , הנחלתם והטמעתם לדרג השדה . יש לשלב בעשייה גם את הדרג המצוי בשטח של גורמי מודיעין השדה , ובראשם הקמ ” נים היחידתיים , אלה המצויים כתף אל כתף עם הלוחמים בשדה הקרב . הערות למאמר מתפרסמות בגיליון האינטרנט .
|
|