|
|
עמוד:
אזרחית בדרום ישראל . זאת כתגובה למבצע “ שובו אחים ” של צה ” ל לאחר חטיפת הנערים גלעד שער , נפתלי פרנקל ואיל יפרח מגוש עציון ב 12 - ביוני . 2014 בשלב הראשון כלל המבצע בעיקר הפצצות כבדות של חיל האוויר הישראלי , טנקים וארטילריה ברצועת עזה , במקביל ישראל ספגה ירי רקטי מרצועת עזה והתמודדה עם חדירה של מחבלים חמושים לשטחה שהגיעו מהרצועה דרך מנהרות ודרך הים . בשלב השני , שהחל ב 17 - ביולי , נכנסו כוחות קרקעיים של צה ” ל לרצועה במטרה לפגוע במנהרות הטרור . בשלב שלישי , שהחל ב 5 - באוגוסט , הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים של צה ”ל מרצועת עזה , אך הלחימה נמשכה במתכונת השלב הראשון . המבצע הסתיים לאחר 50 ימי לחימה . מושא הביקורת העיקרי בדו ” ח של השופט בדימ ’ יוסף שפירא הוא המנהרות כצי ” ח לאומי . לטענת המבקר נכנס הנושא לצי ” ח רק ב , 2009 - וגם אז רק כחלק מההתרעות לפיגועים ולא כנושא מודיעיני עצמאי . חרף הגידול באיום המנהרות גם בשנים 2010 עד , 2014 לא הוכנס נושא המנהרות לצי ” ח הלאומי ולא זכה להתייחסות ייחודית ונרחבת , גם כשתואר כאיום אסטרטגי ב . 2013 - המבקר קבע שהיעדרן של המנהרות מהצי " ח הלאומי פגע בהכרח בהקצאת המשאבים של קהילת המודיעין לטיפול באיום זה במשך השנים . בהיעדר פתרון אחר לאיתור מנהרות היה למודיעין משקל מכריע , ואי הכנסת המנהרות לצי " ח הלאומי שידר לכל העוסקים בהן שהנושא נמצא נמוך בסדר העדיפויות . לטענת המבקר , נוכח חומרת האיום במשך השנים ולכל הפחות מאז , 2013 היה ראוי שראש אמ " ן וראש השב " כ דאז ישפיעו על מיקומו בצי " ח הלאומי ויעמדו על כך שיתועדף . מנגד , מתברר מדו " ח המבקר שבין 2008 לבין " צוק איתן " הושקעו מאמצים רבים כדי לאסוף מודיעין על המנהרות בצה " ל ובשב " כ , במיוחד מסוף . 2013 לשם כך הופעלו אמצעים מודיעיניים וטכנולוגיים , אך נמצאו ליקויים באיסוף המודיעיני על המנהרות . לדברי שפירא , הפעולות של אמ " ן לא כללו מאמץ מודיעיני כולל ומשולב של כלל המערכים והיחידות . רק מסוף 2013 הגבירו בשב " כ ובאמ " ן את מלאכת האיסוף נגד המנהרות , ולאחר שהשקיעו בה משאבים רבים , היה מידע משמעותי על אודות המנהרות ההתקפיות שחצו לישראל . באשר למחקר הנושא קובע המבקר כי אף שראש אמ " ן הכניס את המנהרות ההגנתיות לצי " ח ב , 2013 - אגף המודיעין ופיקוד דרום לא מיקדו מאמצים מספיקים לנושא . קביעתו של ראש אמ " ן בשנת , 2012 שפיקוד דרום ואוגדת עזה הם גורמי המודיעין העיקריים שיעסקו במנהרות , הביאה לכך שחטיבת המחקר באמ " ן כמעט לא חקרה את הנושא . המבקר קבע כי היחס למנהרות היה " טקטי " וסתר את קביעתן כאיום אסטרטגי . אמ " ן לא פעל בתחום המנהרות באופן שיטתי למרות כל המידע שברשותו . כאילו כדי לרכך את ממצאיו שיבח המבקר את פרויקט " לוחמ " מ : לוחמה מבוססת מודיעין " שהוביל ראש אמ " ן דאז האלוף אביב כוכבי ואת המודיעין שעמד לרשות כוחות הקרקע , שהגיעו למנהרות כפי שהונחו במקור על בסיס מידע מודיעיני . 1 היעדרו של כלל המידע המודיעיני , ציין המבקר , הקשה על כוחות הקרקע להשיג את אחד היעדים העיקריים של צוק איתן והאריך את הזמן שנדרש לעשות זאת . המבקר מתח ביקורת על היעדר תפיסה מבצעית להתמודדות עם המנהרות חרף הנחיות וצרכים מפורשים . רק לאחר " צוק איתן " , בדצמבר , 2014 פרסמה מפקדת קצין חי " ר וצנחנים ראשי הוראות לחימה במנהרות , וכוחות ההנדסה גיבשו טכניקה לטיפול במנהרות שפגשו . המבקר התריע על היעדר תוכניות מבצעיות רלבנטיות להתמודדות עם המנהרות ומתח ביקורת על זרוע היבשה , על שלא אימנה והכינה את הלוחמים אליהן . הוא אף ציין כי למרות סכנת המנהרות , לפיקוד דרום לא הייתה תוכנית סדורה נגדן . שפירא ציין לחיוב את מפקד אוגדת עזה על פעולותיו בתחום ההתמודדות הטכנולוגית עם מנהרות בצוק איתן . הוא ציין לטובה גם את חטיבת גבעתי של פיקוד הדרום , שביוזמה עצמאית פיתחה וקנתה מוצרים הנותנים מענה לסוגיית המנהרות . לדבריו גבעתי פיתחה בחודשים לפני צוק איתן אמצעים לזיהוי מנהרות על בסיס מוצר מדף . ציון חיובי זה , כיוצא מן הכלל , משקף ליקוי בפעילות הסדורה של המערכת הצבאית . בנושא היעדר פתרון טכנולוגי לחשיפת מערך המנהרות של חמאס מתברר מהדו " ח כי מפא " ת במשרד הביטחון ( המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית ) מנסה מאז 1990 למצוא פתרון טכנולוגי לבעיה . הדו "ח מבקר את מפא " ת על עיכובים לא סבירים שגרמו לאבדן זמן יקר לנוכח המבקר קבע שהיעדרן של המנהרות מהצי " ח הלאומי פגע בהכרח בהקצאת המשאבים של קהילת המודיעין לטיפול באיום זה במשך השנים . בהיעדר פתרון אחר לאיתור מנהרות היה למודיעין משקל מכריע , ואי הכנסת המנהרות לצי "ח הלאומי שידר לכל העוסקים בהן שהנושא נמצא נמוך בסדר העדיפויות המבקר יוסף שפירא . נושא המנהרות לא נכנס לצי " ח הלאומי
|
|