|
|
עמוד:13
המדינה כבמה לעיצוב ולביטוי של המורשת , התרבות והזהות היהודיות , והן למועקה תולדת הקרע מהדת , שבעבר הייתה הבסיס העיקרי לחיים קהילתיים פוליטיים יהודיים . השער ממפה את ההגות החילונית על בסיס חלוקה בין מי שבוחנים את המדינה היהודית באמצעות ניתוח הקשור למדינה ובין מי שבוחנים אותה באמצעות ניתוח הקשור ליהדות . הנמנים עם הקבוצה הראשונה גוזרים את עמדתם מעקרונות אוניברסליים כלליים הנוגעים לאופייה של מדינת הלאום באשר היא . יש בהם התומכים במדינה יהודית משום צידוקים אתיים ופוליטיים הנוגעים לרעיון של מדינת לאום וזכאות להגדרה עצמית לאומית ליהודים , ויש המתנגדים לאופייה היהודי של המדינה משום הסתירה שהם רואים בין צביון יהודי ובין מדינה חילונית ומשום ההדרה של מי שאינם יהודים . מנגד , ההוגים הנמנים עם הקבוצה השנייה , תומכים כשוללים , מבססים את טענותיהם על המשמעות האימננטית שהם מייחסים ליהדות מתוך ניתוח התוכן המיוחס לה לשיטתם . היחס בין שערי הספר הוא של " שפה אחת ודברים אחדים " . כלומר , כל חלקי הספר מכוונים להצגה שיטתית של העמדות העיקריות הרווחות במחנות השונים ביחס ליהדותה של מדינת ישראל . ואולם מימוש המטרה המשותפת הושג באמצעות מתודות שונות שנקטו המחברים : השער העוסק בקהילה החרדית מציג בפירוט את הזרמים התאולוגיים החרדיים העיקריים מהפרספקטיבה של יחסם למדינה מאז הקמתה . השער העוסק בציונות הדתית מתאר דגמים מחשבתיים של התייחסות אל המדינה , כמו שהתפתחו בקהילה הדתית על רצף הזמן ובסמוך לאירועים היסטוריים . שני השערים הללו נוקטים מתודה היסטוריוגרפית : הם ממפים את העמדות מתוך ההקשר ההיסטורי והחברתי שבו הן גובשו . בכך מודגשים יחסי הגומלין הדינמיים בין ההשתלשלות וההתפתחות של הסיפור הציוני ישראלי בשני הדורות האחרונים ובין העמדות שננקטו ביחס למדינה . השער העוסק במחנה החילוני מתמקד בניתוח עמדותיהם של הוגים חילונים מרכזיים מתוך סיווגם האנליטי לקטגוריות רחבות . זו עבודה חלוצית הפורשת את המנעד הרעיוני הקיים של ההגות החילונית כלפי המדינה . בעתיד יידרש מחקר נוסף שיבחן את הזיקה שבין העמדות של הוגים אלו ובין המציאות הפוליטית והחברתית .
|
|