|
|
עמוד:10
הלא אורתודוקסיים מתייחדים מהמחנות האחרים בעמדותיהם הדתיות ( ובעבר גם ביחס של מי מהם כלפי הציונות ) . בכל הנוגע ליחסם למדינה היהודית קשה לזהות אצלם עמדה ייחודית שמקורה בהשקפת העולם הדתית של חברי הקבוצות . השינוי השני המכריע בקיום היהודי בדורנו הוא הקמתה של מדינת ישראל . אלפי שנים חיו היהודים בגלות , ולכן החלקים הציבוריים של היהדות הושתקו והיא התעצבה כדרך חיים של פרטים , של משפחות ושל קהילות . עם הקמתה של מדינת ישראל מצב זה השתנה . היהודים החלו שולטים בטריטוריה , ומקיום תמידי כמיעוט נשלט עברו למצב של רוב יהודי האחראי לעצמו . הקמת המדינה כוננה זירה ציבורית יהודית המאפשרת לקיים פוליטיקה יהודית , צבא יהודי , מערכת משפט יהודית ורשות רבים יהודית . זהו חידוש תרבותי , לאומי ודתי מרגש . הפוטנציאל הציבורי של הציוויליזציה היהודית , שהיה גנוז בחשכת הגלות , קיבל אפשרות למימוש . הגולם הוזמן לפרוש כנפיים כפרפר צבעוני . אין פלא אפוא שמדינת ישראל נתפסה כנס המגשים את חלומם של דורות רבים של יהודים . הקמת המדינה היהודית הייתה אמורה לכאורה להבהיר את שאלת הזהות היהודית . ריכוז של קבוצה מפוזרת במקום אחד , הטלת אחריות מדינית מלאה על חבריה ויצירת הגמוניה תרבותית בספרה הציבורית היו אמורים לשמש חומרי יסוד לבניין האומה . והנה , לאחר שישים וחמש שנות מדינה מתברר כי במקום הכרעה בשאלת הזהות , נהפכה המדינה היהודית לזירה העיקרית של המחלוקת על טיבה של הזהות היהודית . הצלחתה של הציונות הפוליטית עוררה במלוא עוזה שאלות שדרשו הכרעות רעיוניות ומעשיות בדבר טיב הקיום הקולקטיבי היהודי ומשמעותו . תפקודה הממשי של מדינת היהודים הפיח רוח חיים בחזונות שונים שהתחרו זה בזה על מתן פשר , משמעות ומכוונות ל " יהדות " עצמה . המפגש בין חברה יהודית מרובדת ומורכבת מבחינת מערך אמונותיה וערכיה כמו שלא הייתה מעולם ובין צורת הארגון החשובה ביותר של קיום 6 ראו אביעזר רביצקי וידידיה צ ' שטרן , " פתח דבר " , בתוך : הנ " ל ( עורכים ) , דברים ושברי דברים : על יהדותה של מדינה דמוקרטית , ירושלים : המכון הישראלי לדמוקרטיה , תשס " ז , עמ ' . 12 - 7
|
|