|
|
עמוד:8
היסוד של הקיום היהודי . גם אם הם חולקים ברית גורל משותפת ( לפחות בתוך מדינת ישראל ) , הם אינם חולקים ברית ייעוד משותפת . הם חיים יחד ביום יום קיבוצי המייצר , לפחות כלפי חוץ , חזות של מרקם אחיד המכונה " חברה יהודית " , אבל פרשנותם שלהם למציאות החיים שהם חולקים שונה בתכלית . חלוקה גסה של החברה היהודית בישראל על רקע יחסה לדת תבחין בחמישה מחנות עיקריים : חילונים , מסורתים , דתיים שאינם אורתודוקסים , דתיים אורתודוקסים וחרדים . אנו נמקד את מבטנו רק בשלושה מחנות — חרדים , דתיים אורתודוקסים וחילונים — שמתוכם בוקעים ועולים הקולות העיקריים בשיח היהודי הישראלי . חשוב להדגיש : שני המחנות האחרים חשובים מאוד בעינינו וראויים לתשומת לב רבה . הקבוצה המסורתית בישראל היא רחבת היקף ובעלת השפעה רבה על אורחות החיים , ויש בה הבטחה גדולה לריכוך המחלוקות המפלגות את החברה הישראלית שיתוארו בהמשך הדברים . המסורתיות היא השקפת עולם מובחנת 2 החלוקה למחנות איננה מתארת את המציאות הישראלית כראוי . היחס אל הדת מורכב , ואין בנמצא קריטריון שעל פיו אפשר למיין את האוכלוסייה . כך למשל , הקריטריון של שמירת מצוות איננו מספק תשובות טובות : כמו שנראה בהמשך הדברים , רבים מהמוגדרים חילונים מקיימים חלק מהמצוות ; יש דתיים המעידים על עצמם שהם שומרים רק חלק מהמצוות וכדומה . ככלל נכון יהיה לקבוע שבישראל קיים מנעד זהויות רחב מאוד באשר ליחס אל הדת , ובשנים האחרונות הוא אף הולך ומתרחב . לפיכך נדרשת זהירות בקריאת הנתונים ובניתוח שלהם בנוגע לכל מחנה ומחנה . ואף על פי כן , כדי לארגן את הדיון בקטגוריות מובחנות בחרנו להשתמש בחלוקה המקובלת לחמישה מחנות עיקריים . 3 הסקר האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , המבוסס על חלוקה שונה של האוכלוסייה היהודית ( מעל גיל , ( 20 מציע את ההתפלגות הזאת ( על בסיס הגדרה עצמית ) : חרדים ; 8 % — דתיים ; 12 % — מסורתים דתיים ; 13 % — מסורתים לא כל כך דתיים ; 24 % — לא דתיים או חילונים . 42 % — ראו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , " האוכלוסייה היהודית : מקומה של הדת בחיים הציבוריים בישראל " , הסקר החברתי . 2009 4 ספר זה אינו עוסק בעמדותיהם של יהודי התפוצות בנוגע ליהדותה של מדינת ישראל וגם אינו דן בעמדותיהם של אזרחי ישראל הערבים כלפי המדינה היהודית . הוא מתמקד בשיח הפנים יהודי והפנים ישראלי .
|
|