|
|
עמוד:6
פרק א הוויכוחים הגדולים : ההקשר החברתי - היסטורי של ההערכה א . קפיטליזם ואינדיבידואליזם או מי קובע את סדר היום " אימא " , פנתה אלי בתי ערב אחד , " אימא , מה זו ההערכה הזו שאת עושה כל הזמן ? " " הוי " , נאנחתי . " קשה להסביר . מה פתאום את שואלת ? " " המרצה שלנו למדיניות ציבורית אמרה לנו היום שההערכה היא מקצוע חתרני . הערכה היא מקצוע חתרני ? " " כמו בכל דבר בהערכה , תלוי את מי שואלים " , עניתי . " נו , אימא , באמת . די כבר עם החוכמות שלך . אז מה זו הערכה ? ובלי התחכמויות " . " כמה זמן יש לך ? " ניסיתי עוד ניסיון התחמקות . " מעכשיו ועד סוף החיים . רק תתחילי כבר . תתחילי מהתחלה . יש לי סבלנות " . " הערכה " , אמרתי לה , " היא בתם החוקית של הקפיטליזם והמודרניות , שגדלה והתחנכה בתוך התרבות הביורוקראטית של המאה העשרים " . " מאד לא מבטיח " , ענתה לי היא . " נשמע מרובע לאללה . מודרניות , קפיטליזם , ביורוקרטיה , איפה כאן החתרנות ? " " הרי אם מדובר בחתרנות , לא מדובר במשהו גלוי . בשביל לחשוף את החתרנות צריך להבין את הזהות המורכבת של ההערכה , ממה היא מושפעת , על מה היא משפיעה , ואיך , אם בכלל היא מצליחה לשמור על עצמה כתחום ייחודי " . " נשמע לי גיל ההתבגרות קלאסי " , צחקה בתי . " כל השאלות של ' מי אני ? מה אני ? איפה אני ביחס לאחרים ? ' אז כדי שיהיה לי קל להבין , אפשר לרדת לגן
|
מירי לוין-רוזליס
|