|
|
עמוד:8
" אז כמו שאת יודעת , לפני המהפכה התעשייתית אנשים חיו בשלושה מעגלים סגורים למדי . המשפחה הגרעינית , המשפחה המורחבת והקהילה המקומית . בלי תחבורה מסודרת ובלי פייסבוק , מעט מאד היה ידוע על מה שקורה מחוץ למעגלים האלה . המשפחה והקהילה דאגו לפרטים שבתוכם בתהליכים של ערבות הדדית . היום אני דואגת לך , מחר את תדאגי לי " . " לא הייתה להם ממשלה למחות נגדה ? איזה שעמום . אבל ברצינות , הם היו מאד תלויים אחד בשני , וזה גם נתן הרבה כוח למשפחה ולקהילה " . " נכון . וזה היווה בעיה למדינות שרק החלו לצמוח . הן היו צריכות להתחרות בקהילה ובמשפחה , וכך , אם נקצר מאד סיפור מורכב , צמח האינדיבידואליזם . אנשים התחילו להאמין שיותר טוב להם כשהם אדונים לעצמם " . " אבל היחידים האלה היו צריכים מישהו שידאג להם במקום המשפחה או הקהילה ? לא ככה ? " שאלה בתי . " בדיוק ככה . וכתוצאה מזה קמו כל מיני גופים ממשלתיים ואחרים שדאגו ליחידים . לחלקם אנחנו קוראים היום ' משרדי ממשלה חברתיים ' , משרד החינוך , הרווחה וכו ' . אבל גם קמו גופים פילנתרופיים חזקים , כמו כל העמותות בעולם ובארץ , וגם יחידים שתורמים כמו ביל גייטס או וורן באפט . כל אלו ממלאים את מקום הקהילה . המהפכה התעשייתית צמחה אמנם באירופה , אבל ההערכה ככזו נולדה בארצות הברית , כנראה משום שהמגמות של הקפיטליזם והאינדיבידואליזם היו הרבה יותר חזקות שם . ההערכה נולדה מתישהו בשנות השלושים של המאה הקודמת " . " ישר לתוך המשבר הכלכלי הגדול . ועוד עם אבא קפיטליסט . מעניין . ומה זה אומר ? " המשיכה בתי , ספק צינית ספק מתעניינת . " זה אומר שבמצב המורכב הזה היו להערכה כמה תפקידים . לכאורה , אם עוסקים בקפיטליזם , השאלה שמתבקשת היא ' לאן הולך הכסף ? ' כלומר שאלה של עלות תועלת של תוכניות . האם התוצאות מצדיקות את הכסף שמשקיעים בהן " . 1 . Durkheim , 1997 2 Alkin , 2004 ; Guba and Lincoln , 1989 ; Rossi and Freeman , 1982 .
|
מירי לוין-רוזליס
|