|
עמוד:9
הקדמה משא ומתן על שפת האגם אשתי לזלי באה במרוצה מן החוף . גרנו בבית נופש קטן ששכרנו ליד אגם בניו המפשייר , במקום בשם גולדן פונד . זה היה מקום אידילי לבלות בו עם שני ילדינו הקטנים . הצלחנו לחסוך כסף שהספיק בדיוק לחופשה בת שבועיים . " לא תנחש עם מי דיברתי כרגע , " אמרה לזלי בהתרגשות . " דיברתי עם רלף . הוא אומר שהם מוכרים את בית הנופש . הבן שלהם מתגרש . הוא רוצה למכור את הבית ולקחת את החלק שלו . אמרתי לו שאנחנו בהחלט מעוניינים לקנות את הבית . " חשבתי לרגע . " כמה כסף הם רוצים תמורתו ? " " אני לא יודעת , " אמרה . " אמרתי להם שאתה זה שאחראי על המשא ומתן ושאתה תדבר איתם על הפרטים . " המחשבות התרוצצו בראשי . אני בהחלט יכול לראות את עצמי מבלה יותר זמן על שפת האגם , אבל האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לקנות את הבית ? מה לזלי הבטיחה להם ? יהיה נהדר להיות בעליו של בית הנופש הזה , אבל מה המחיר שרלף מבקש תמורתו ? לא היה לי על מה לבסס את הערכותי . ניסיתי לחשוב מה תהיה הכנסתנו השנתית מהשכרת הבית אם נקנה אותו אך לא נגור בו . ההערכה הגסה שלי היתה שאחרי ניכוי המסים וההוצאות נוכל להגיע להכנסה של 15 אלף דולר בכל שנה . בשיעורי הריבית הקיימים , חישבתי במהירות , נוכל להשתמש בכסף הזה לכיסוי משכנתא בגובה 85 אלף דולר , בערך . כשדיברתי עם רלף מאוחר יותר , אחר הצהריים , היה על פניו חיוך אירוני . הוא ידע שאני במצב שקשה להיחלץ ממנו . " אתם דיירים מצוינים ואנחנו יודעים כמה
|

|