|
|
עמוד:10
הראשונה של כתב היד . בדרכים רבות מספור , שימשו רוחב הלב והסמכות שלה בשדה המחקר לבסס את עבודתי . זכיתי גם לתמיכה מחבריי ומעמיתיי באוניברסיטת ניו מקסיקו : דונה ג׳ול , מנהלת וידידה ; אווה אנסיניאס סנדובל , מקור השראה על שום מסירותה האישית לשדה המחקר שלה ; וג׳יין סלוטר , היסטוריונית ויועצת נפלאה , שדאגה שלא אסטה מהנתיב שלי כהיסטוריונית . וכן גם הפרופסורים בפקולטה להיסטוריה של אוניברסיטת ניו מקסיקו : מליסה בוקובוי , צ׳רלי סטין , מלווין יאזאבה ואליזה פרגסון . חשוב מכול , ג׳ניפר פרדוק – לינל וג׳ים לינל היו הרבה יותר מסתם מנחים , הם היו רוחות תאומות , שעודדו אותי לסקרנות וליצירתיות אמיתיות בהופעה ובכתיבה . הידידות שלי עמם היא אחת המתנות הגדולות ביותר של הפרויקט המבורך הזה . ברצוני להודות כמובן גם לתלמידיי באוניברסיטה . בכיתות הטכניקה ובהרצאות , הם שימשו נסיינים להוטים וסקרנים , גם כשהצגתי בפניהם רעיונות משונים ביותר . דנה קיני , מנהלת הספרייה לאמנויות היפות , שימשה מקור תמידי ונלהב . זכיתי גם לסיוע רב מצוות הספרייה באוניברסיטה , כמו גם מהצוותים בקולג׳ סנט ג׳ון שבסנטה פה ובספריית מסה ויסטה שבלוס אלאמוס , שסייעו בידי למצוא אתרים מוצלחים לעיסוק בפרקטיקת הישיבה שהכתיבה דורשת . ג׳ולי סטרנדברג , קרולין אדאמס ולאורה בנט , נשות החזון החרוצות מהמכון למורשת המחול האמריקאית ( American Dance Legacy Institute ) שבאוניברסיטת בראון , תרמו כולן לכתיבה כאן באמצעות הבנתן הכנה של משמעות השילוב האישי בין המחול לאקדמיה ; בחברתן אני מרגישה תמיד בבית . בעקבות מלגת מחקר מאוניברסיטת ניו מקסיקו , עליי להודות לארכיונים רבים , כי רק עמלם של הארכיבאים הוא שמאפשר מחקר כמו שלי . תודתי המיוחדת לפרנק – מנואל פטר ולגרנט שולט – הידמן מ - Tanzarchiv של קלן ולאינגה בכסמן , מלני גרוס וגבריאלה רויץ מ - Tanzarchiv של לייפציג , שם הכשירה הכנסת האורחים של ברברה ודיטר ולנר את שהותי הארוכה . תודות גדולות במיוחד לסטפן דרשל מ - Archiv Darstellende Kunst של ברלין , שממשיך לסייע לי גם בהמשך המחקר שלי . נורברט בוזה וכריסטוף דבלר
|
|