|
|
עמוד:8
מחמישים אחוזים , כאשר למותר לציין כי הכתיב הערבי נכפה על השפה הפרסית , וכל האותיות הפרסיות הקדומות הומרו אל התעתיק הערבי ( ולמעט ארבע אותיות שאינן בשימוש בערבית , שאף הן הומרו לכתיב ערבי על בסיס האותיות הערביות ) . גם הספרות הפרסית , הועשרה באוצר רב של מלים ערביות כאשר שימושי הכתב היו בערבית . בין המאות , 11 - 9 התנהל מאבק תרבותי בפרס בין המשכילים הפרסיים לאלו הערביים על מקומה של השפה בחיים התרבותיים והפוליטיים של המדינה הפרסית . תקופה זו מוכרת בהיסטוריה כתקופת ה ' שעוביה ' ( ش عوبية – יחיד : ش عب , ריבוי - ش عوب) - בה שני הצדדים היללו ופיארו את שפתם ובמקביל תקפו את השפה השנייה ומשתמשיה . היסטוריונים יודעים לציין שמאבק ' השעוביה ' הציל למעשה את הכחדתה של השפה הפרסית , אילולי זאת , הייתה זו עוד שפה שהייתה נמחית בעקבות הכיבוש האסלאמי . המיתולוגיה הפרסית הקדומה ( האווסטה ) עוד מימי השושלת האחמנית ( מאה שביעית לפנה " ס ) נזנחה עם כיבושי האסלאם וזאת בשל נגיעותיה באלילות שדת מונותיאיסטית כמו האסלאם דחתה מכל וכל . דווקא השעוביה הנ " ל הצליחה להחיות מחדש את המיתולוגיה הפרסית . היה זה המשורר הפרסי הדגול , פרדוסי , שקרא תגר על התרבות הערבית ושפתה , וביקש לסנן את הפרסית ממילים ערביות שחדרו אליה במהלך השנים הארוכות של הכיבוש האסלאמי . חיבורו המפורסם ' שאהנאמה ' – ' ספר המלכים ' , נכתב במאמץ של הפרסים להחדיר את תרבותם המפוארת לתרבות המוסלמית הערבית , שמכורח הנסיבות נשלטה בהגמוניה הערבית . מכל מקום , פרדוסי לא חתום על כל יצירת השאהנאמה , אלא רק הרחיב ופיתח את מה שקודמו , אבו - מנצור דקיקי התחיל ( דקיקי חי בין . ( 980 - 935 פרדוסי שקד על כתיבת השאהנאמה במשך 30 שנים (!) . בדומה לאמנים אחרים בעולם הספרות , המוסיקה והציור , רק לאחר מותו זכה חיבורו לפרסום רב ולתפוצה רחבה . 1 שמו המלא הוא : חכים אבו אל - קאסם מנצור - حکیم ابوالقاسم فردوسی توسی , ( 934 - . ( 1020 פרדוסי נולד בכפר תוס שליד משהד . ' פרדוסי ' היה כינויו של חכים אבו אל - קאסם . פרדוס – فردوس – גן עדן , ומכאן פרדוסי – فردوسی שמשמעו – ' בן גן עדן ' . במשמעות הקבלית היהודית , ' פרדס ' הריהו גן עדן . 2 ראו מקרה וינסט ואן - גוך , צ ' רלס דרווין , ג ' ררד מנלי הופקינס ואחרים .
|
|