|
|
עמוד:13
הוראה ישירה של כללי הדקדוק בשיעורי עברית בחו " ל - כן או לא ? שמואל בולוצקי תקציר המאמר עוסק בשאלה האם נלמד תלמידים הלומדים עברית כשפה זרה / נוספת בחו " ל את כללי הדקדוק , או שמא נעדיף חשיפה מרבית שבאמצעותה יגבשו וירכשו מבנים לשוניים מתוך אכלול ) אינדוקציה ( . הכותב מבהיר את התנאים שבהם מומלץ לעסוק בכללים באופן ישיר וכן מנסח המלצות , ובהן : ללמד רק כללי דקדוק פשוטים ושקופים החלים על מרבית הנתונים ; " להמציא " כללים חדשים ש " עובדים " ; ולהורות כללים שאינם נורמטיביים , אך שגורים בפי דוברים ילידים במשלב המדובר . עקרונות השימוש הישיר בדקדוק בהוראת שפה זרה / נוספת בהוראת שפה זרה / נוספת מטרתנו הראשונית היא מיומנות , ולכן עולה מיד השאלה אם ראוי ללמד כללי דקדוק באופן ישיר , או עדיף שהתלמידים ירכשו את כללי הדקדוק באופן טבעי באמצעות אינדוקציה ( אכלול ) , לאחר שייחשפו למספר גדול של דוגמאות אותנטיות . מקובל על מרבית חוקרי הוראת שפה זרה / נוספת שאין לשלול הוראה ישירה של דקדוק באופן מוחלט , ושטענות הממליצות לעשות זאת מבוססות על מתודולוגיות מחקר מופרכות ( , ( Doughty , 1991 אבל סביר בכל זאת להניח שאם נוודא שהתלמידים ייחשפו לכמות גדולה של לשון אותנטית טבעית בת - הבנה ( , ( Krashen , 1985 קיימת אפשרות סבירה שמבנים דקדוקיים מסוימים יירכשו מעצמם על ידי אכלול . הטענה המועלית כאן – המקבילה בעיקרה לזו שהוצגה בבולוצקי ( – ( Bolozky , 2009 היא שרצוי ללמד כללי דקדוק באופן ישיר רק בתנאים מסוימים : א . נלמד רק כללים פשוטים ושקופים המכסים את מרבית הנתונים . בלשנים מודעים למבנים לשוניים בשפה , ובעזרת שיטות חדשניות במחקר מגלים הכללות חשובות ומעניינות לבקרים , אך כאשר ההכללות מורכבות מדי , אם המורה ילמדן ישירות יצא שכרו בהפסדו . ב . נלמד כללים לשוניים " מומצאים " ש " עובדים " יותר טוב מכללים נורמטיביים שהיום איבדו את שקיפותם . ג . נלמד כלל נורמטיבי , אך נתעלם מהפרות טבעיות של הכלל המופיעות אפילו אצל דוברים ילידים . נפתח בדוגמה אחת של כלל מורכב שהוראה ישירה שלו לא תהיה יעילה כמו למידה מתוך אכלול : הוראת הסגוליים . האם כדי שייראה הקשר בין מלך למלכה ובין מלך למלכות , למשל , ראוי שנציג לתלמידים את הבסיס ההיסטורי / מלכ / עם כל ההסברים והתהליכים ההיסטוריים שהביאו להתפתחות / מלכ / > מלך ?
|
|