|
|
עמוד:
נכון - ישיגו הפצצות את מטרתן . השיטה השיגה תוצאות מעולות באימונים , אולם התעוררה בעיה גדולה - מישהו היה צריך להגיע ליעד על הקרקע ולמקם את הנורים לפני הפעלתם . בשלב הבא השלים חיל האוויר ייצור פצצה שכונתה " אלפא " . הפצצות הגליליות הללו הושלכו מן המטוסים בתריסרים . הן תוכננו להיפתח ולהתפוצץ מעל פני הקרקע , תוך הפקת יכולת הרג השווה לפצצת מצרר נגד אדם . שלושה מפציצי קנברה המשחררים פצצות אלפא יכולים לכסות שטח של קמ " ר , שבלתי סביר שמישהו יצא ממנו בלי פגע . ההגבלה : גובה של 300 רגל בדיוק ככל המצאה שיוצרה למטרות ספציפיות , גם לזו היו מגבלות . במקרה זה , גובה הטיסה : כדי לפגוע במטרה על המפציץ לטוס מעליה בגובה של 300 רגל בדיוק . בהערכת המצב שנערכה אז השתתף , מלבד מפקד היחידה סא " ל רון ראיד , גם אחד המ " פים - סרן רוב ואראקר , שהיה קודם לכן קמ " ן חטמ " ר , והועבר לבקשתו ל " סיירי סלו " . המסקנה העיקרית מהערכת המצב הייתה שצוות הסיור שיישלח לאמת את קיום הבסיס ואכלוסו - יהיה גם זה שיציב את הנורים המופעלים בשלט רחוק על פי דרישות חיל האוויר . סרן ואראקר , שיצר קשרי עבודה מצוינים עם מדור הפענוח של חיל האוויר עוד בתפקידו הקודם , ביקש הגדלות תצלומי אוויר של אזור המטרה . מדור הפענוח יצר עבורו כמות אדירה של הגדלות מכל זווית ובכל קנה מידה אפשרי . עץ גדול במיוחד , כ 400 - מטרים מהיעד , נבחר כנקודה בה ימוקם הנור הקרוב , וקבוצת עצים קלה יחסית לזיהוי , כשני ק " מ ממנו , נבחרה למיקום הנור הרחוק . תדרוך משותף , מפורט מאוד , נערך יחד עם חיל האוויר , ובו נסגרו כל הפרטים . התקיפה נקבעה ל 12 - בינואר בשעה . 04 : 00 העיתוי נבחר משום שהייתה זו בדרך כלל שעת ההשכמה במחנות המעבר ותחילת ההכנות לפעילות יום . ה ZANLA - בחרו בשעה זו כשעת השכמה כדי להימנע ככל האפשר מפעילות באור יום , מחשש להתגלות על ידי סיורי האוויר התכופים של הצבע הרודזי . כדי לאפשר קטל מרבי באמצעות פצצות ה " אלפא " , רצוי היה שהמחבלים ייתפסו במצב עמידה . סרן ריצ ' רד פומפורד פיקח על כוח אמש " ט ( איסוף מסמכים ושלל טכני ( מוטס של 16 חיילים . תפקידם היה לסייר במסוקים מעל אזור המטרה באור ראשון שלאחר התקיפה , כדי לאתר כל מחבל פצוע ולאסוף כל אמל "ח או מסמך שניתן להפיק מהם מידע מודיעיני . ממשל המחוז סיפק מטוס בוכנה חמוש , שסייר אף הוא מעל אזור הפעולה באותו זמן , כדי לזנב בכל מחבל המנסה לברוח או להפריע לצוות , וכן לדווח על הנעשה בשטח . כחיפוי נוסף נקבעו שני מטוסי קרב מדגם הוקר - הנטר , שהיו אמורים אף הם לטוס עם אור ראשון , זאת על אף שניסיון שנצבר בפעולות קודמות הראה כי כל המחבלים הנשארים בחיים ( גם הפצועים ) נעלמים בסבך עד אז . הרהורים על דחיית המבצע ביום שני , 10 בינואר , בשעה , 16 : 33 הוצנח צוות הסיור שכלל את סרן שולנברג וסמל מפוטו ממטוס דקוטה שטס בגובה 17 אלף רגל . הצוות נחת בשלום כ 12 - ק " מ ממערב ליעד , ולאחר הנחיתה המתין במקום מחבוא 24 שעות . בזמן הזה ערכו אנשי הצוות בדיקת ציוד והשלימו את ההכנות כדי לוודא שאיש לא הבחין בנחיתתם . ב 11 - בינואר , בשעה , 16 : 00 החלו אנשי הצוות לנוע בסבך . הם הגיעו לסביבת היעד עם חשכה . תחילה סיירו בקרבת מחנה ה ZANLA - ווידאו שיש בו מחבלים . כדי לאמת את הממצא התקרב סמל מפוטו לגדר המחנה והאזין לשיחת המחבלים , בלי שחשו בכך . מרוצים מתוצאות הסיור ניגשו שני הסיירים לשלב השני של המבצע – מיקום הנורים . איתור המיקום בסבך בשעות הלילה התגלה כקשה יותר מאשר בקבוצת התכנון . היה קל יותר להצביע על המיקום על פני תמונות מוגדלות בחדר מואר בבסיס , מאשר לאתרם בשטח לאור ירח חיוור , כשברקע מאמצי הימנעות מהיתקלות בשומרים או במחבל משוטט . סרן שולנברג החל להרהר בדחיית המבצע . עם שיקוליו נמנו שני חסרונות בולטים : שהייתם באזור המחנה 24 שעות נוספות תגדיל מאוד את הסכנה שבה הם שרויים , וגילוי הצוות יגרום למחבלים להסתלק בזריזות מהמחנה . בדיוק כשהחליט לבקש דחייה , מצאו אנשי הצוות את העץ הגדול . הם מיקמו במהירות את הנור הקרוב , התרחקו שני ק " מ והגיעו לנקודת הנור השנייה , קבוצת העצים . ב 12 - בינואר , בשעה , 02 : 15 מיקמו אנשי הצוות את מכשיר הקשר ונכנסו להאזנה כדי לקלוט את המטוסים שייכנסו לטווח . בערך בשעת ה " ש " הגיע לאזור המטרה מפציץ עתודה מדגם קנברה , שהחל לסוב מעליה בגובה רב . מכורבל בכמה שכבות של בגדים כמגן מפני הקור המקפיא , רכן סרן רוב ואראקר , הצליח מיד ליצור קשר עם צוות הסיור והעביר את הדיווח שמסר שולנברג – כל ההכנות הסתיימו והמפציצים רשאים לתקוף . מבצע מניאטלה . לשיתוף פעולה בין הקרקע לאוויר יש חשיבות רבה גם בלוחמה נגד גרילה ומחבלים
|
|