|
|
עמוד:
21 ועל נושאי עניין אחרים לגבי עיראק . כדי לעבות את התחקור ולתאם את נחיתת המטוס בישראל , הוברח רדפא ארצה על ידי " המוסד " ושהה בישראל 24 שעות . בפרק הזמן הקצר הזה הספיק לטוס מעל בסיס חצור , שם ינחת כעבור מספר חודשים . תואמו עמו הסדרי תקשורת וקודים , נקבע מסלול הטיסה והגובה . הוא אף הספיק לטעום מעט מחיי הלילה של תל אביב . תא " ל ( מיל ' ) שייקה ברקת , הממונה על המודיעין בחיל האוויר , טס עם רדפא , בין היתר כדי להסיר כל ספק כי מדובר בטייס אמיתי . לרדפא נתנו שלושה מועדים רצופים אפשריים להגעה עם המטוס . תנאי משלים היה כי " קול ישראל " בערבית ישדר באותם ימים , לפני מהדורת החדשות , את השיר " מרחבתין מרחבתין " ( ברוך הבא , ברוך הבא ) . לא הייתה זו הפעם הראשונה שנעשה שימוש בתקשורת חד - כיוונית . בימי המוסד לעלייה ב ' שודרו שירים ברדיו , ולכל שיר ניתנה משמעות . בהתאם לשירים שסוכמו מראש , ידעו מפקדי אוניות המעפילים אם עליהם להתקרב או להתרחק מהחוף ואם לנוע צפונה או דרומה . החשש : חיל האוויר יפיל את המטוס הסודיות היא אחת מאבני היסוד לכל מבצע חשאי , אך לא פחות חשוב הוא המידור . עניין זה חשוב למבצע אך לעתים עשוי לחבל בו . תרחיש של מטוס מיג 21 החודר לשטח ישראל ומופל על ידי חיל האוויר לא היה דמיוני . קשה לנהל מבצע כזה כשמפקד בסיס חצור בני פלד , לימים מפקד חיל האוויר , כלל אינו שותף בסוד הדברים . מאיר עמית הורה לאנשיו לפברק מכתב בערבית , שנשלח לכאורה מטייס עיראקי , המבקש לטוס ארצה ולנחות עם מטוסו , ומפציר שלא יפתחו עליו באש . המכתב הודפס על גבי נייר מסוג הנהוג בעיראק ובמכונת כתיבה מתאימה . נוסח המכתב הועבר למפקדי בסיסי חיל האוויר השונים . ב 16 - באוגוסט 1966 הופיע המיג על מסכי המכ " מ . תא " ל ( מיל ' ) רן פקר , מפקד טייסת המיראז ' ים , הוזנק מולו עם מטוס נוסף והגיע עד קשר עין עם הטייס . נענועי ראש , סימנים ביד וקודים בין - לאומיים שימשו את השניים לתקשורת . פקר הוביל את רדפא לנחיתה בבסיס חצור . על המסלול המתין יהודה פורת - דמות מוכרת למוניר , שתרכך את נחיתתו , שכן במהלך המבצע נוצר ביניהם קשר חם . השניים התחבקו . משפחתו של רדפא הוברחה מבעוד מעוד לאירופה ומשם לישראל . זאביק לירון , קצין האיסוף שהפעיל אותו , יחד עם איש המוסד אברהם ( אבראהים ) ברזילי , קיבלו את פני המשפחה , ודאגו להעלותה על טיסת אל על . באותן שעות החלו להגיע דרישות ושאלות מצד גורמי ביון ופוליטיקה ממדינות המערב בנוגע למטוס העיראקי שנעלם . במסיבת עיתונאים שנערכה סיפר רדפא את גרסתו לעריקה , שתואמה עם מפעיליו . באמצעות טייס הניסוי המיתולוגי דני שפירא בחן חיל האוויר את המטוס כדי לעמוד על יכולותיו וחולשותיו . טייסי הקרב של חיל האוויר ביצעו אימונים מול המטוס . תוצאות המחקר והפעילות הביאו לחיל האוויר יתרונות שסייעו רבות במלחמת ששת הימים . כמו כן סייעו בידי החיל ספרי המטוס שדאג רדפא להביא עמו . ממתין במוזיאון חיל האוויר בחצרים נחיתת המיג בישראל חתמה שלב משמעותי במבצע , אך כפי שהיטיב מאיר עמית לכתוב בספרו " ראש בראש " לאנשי המוסד , הייתה עוד עבודה רבה ב " ניקוי השטח " , בטיפול במשפחת הטייס ועוד . " עבדנו קשה , רחוק מזרקורי התקשורת ומן התהילה . כשהאורחים הולכים , אנחנו נשארים לשטוף את הכלים " , כתב עמית . כדי להגן על משפחתו לא סיפר רדפא לרעייתו כי היעד לעריקה הוא ישראל . כשהיא התבשרה שעליה להמריא למדינה הציונית וזאביק לירון פגש אותה בתחנת הביניים בדרך לישראל , הוא נתקל בתגובות קשות מצדה . היחסים בין יהודה פורת לבין הטייס העיראקי הפכו יותר ויותר קרובים . רדפא אפילו היה אורח בחתונתו של פורת עם דינה , שעברה סיווג ביטחוני , הפכה לשותפת סוד וסייעה רבות בקליטת המשפחה בארץ . זאת החל ברישום ילדיו של רדפא לגן ולבית הספר ועד קניות בשוק . חרף הדאגה והמסירות , לא הצליחה משפחתו של הטייס העיראקי להסתגל לחיים בארץ והיא עזבה בסופו של דבר את ישראל . בסיוע המוסד השתקעה המשפחה במדינה מערבית . ברוך מזור , איש המוסד בעברו , שמר על הקשר עמם . עם חלוף השנים , רדפא ורעייתו הלכו לעולמם . לאחר פטירתו של יוסף שמש הוחלט , בשיתוף עם עיריית רמת השרון , לקרוא את הכיכר הסמוכה למל " ם ע " ש הסייען האגדי . ואיפה המיג היום ? הוא נמצא במוזיאון חיל האוויר בחצרים , צבוע בצבעי אדום - לבן , שבהם נצבע כששימש לאימונים . תקופת מה לאחר נחיתת המטוס בישראל , הוא הועבר לידי האמריקאים והוחזר כעבור כחודשיים . המבצע היה ונחשב לאחד מאלה שהעניקו לישראל , ל " מוסד " ולחיל האוויר הישראלי מקום של כבוד בקהילת המודיעין הבין - לאומית ובצבאות המערב . לצורך הקמת התערוכה אנו מחפשים חומרים - מוצגים , מסמכים , תמונות וכדומה . אנא פנו לאוצר ומפיק התערוכה אבנר אברהם avner @ aavner . com מוניר רדפא . משפחתו של מוניר הוברחה מבעוד מעוד לאירופה ומשם לישראל . קצין המוסד שהפעיל את מוניר זאביק לירון ואיש המוסד איברהים ברזילי קיבלו את פני המשפחה ודאגו להעלותה על טיסת אל על מוניר השאיר ליהודה מזכרת קטנה - משקפיים ששימשו להסוואה . יהודה שמר את המשקפיים לאורך השנים , והם יוצגו בתערוכה מקיפה שתוצג השנה במל "ם
|
|