|
|
עמוד:
הפרנויה שאפיינה אותה , השקיעה בכך יותר מהמקובל . בממשל אוטוקרטי , כמו זה הביזנטי , היה זה פשוט יחסית להביא לכך שכל אזרח שהגיע לארצות זרות סייע באיסוף מידע . בנוסף למידע ממרגלים מאומנים , משגרירים ומפקידי ממשל , יכול היה הקיסר לסמוך על קבלת מידע מסוחרים , דייגים , צליינים ואפילו אנשי דת . ניתן היה למצוא ביזנטים מספרד ועד סין . קיים תיעוד בדבר נוכחות סוחרים ביזנטים בציילון , במאה ה 16 - והיסטוריונים של שושלת טאנג בסין ( , ( 907 - 618 סיפרו כי שליחים ביזנטיים ביקשו הסחה צבאית נגד האיום שהציבה עליית האסלאם . כשהערבים כבשו את המחוזות המזרחיים של האימפריה הביזנטית - סוריה , החוף האפריקאי ומצרים - נותרה שם האוכלוסייה הנוצרית , ולא היה קשה לגייס סוכנים מביניהם . כן השתמשו הביזנטים בשירותיהם של בוגדים שנקראו " ידידים סודיים " . כך נאסף מידע מכל העולם הידוע ותויק בקונסטנטינופול . כל מדינה נחקרה וניתנו המלצות הן לצרכי הפקת תועלת , בעיקר צבאית , והן לצרכי נטרול . היקף הרשת המודיעינית של ביזנטיון סיפק יתרון עצום בהתייצבות נגד יריבים בשדה הקרב או ליד שולחן המשא ומתן . חיבורים חשובים : קשיחות הסרבים והיכולת הצבאית הערבית המידע המצטבר סוכם בחיבורים שתיארו בפירוט כיצד על הצבא ללחום נגד אומות חדשות שקמו בשכנות לביזנטיון , שלא היה מידע לגביהן . למעשה , ההיסטוריה הקדומה של הבולגרים , הקרואטים , הצ ' כים , המוראבים , ההונגרים והסרבים ידועה כיום רק הודות לטקסטים הביזנטיים . דוגמה לזאת מהווה ה , Strategicon - הספר המיוחס לקיסר מאוריציוס ( , ( 602 - 582 שעודכן מחדש פעמים רבות . הוא יועד למפקדי הצבא כספר לימוד והדרכה וכלל מידע על האסטרטגיה הצבאית של הצבא הביזנטי , מבני יחידות , טקטיקות לחימה , אימונים והעברת אספקה וכן סקירות על הפרסים , האווארים , הפרנקים בגליה והלומברדים בצפון איטליה . הוא כולל סקירה ארוכה על אודות עם חדש שהופיע ליד גבולות האימפריה , הסרבים . הכותב משבח את אהבת החופש שלהם ואת נחישותם שלא להשתעבד לאומות אחרות ; הם תוארו כקשוחים היכולים לשרוד רעב , קור , חום וצמא ; הם מגנים על הנוכרים העוברים את ארצם ; נשותיהם נאמנות ואלמנותיהם מבכרות למות לאחר פטירת בן זוגן הם אוהבים לגור ביערות ומחביאים את רכושם באדמה ; שחיינים טובים המסוגלים להסתתר במים בסיוע קנים לנשימה . מנגד , למחבר הביזנטי הייתה הערכה נמוכה לאסטרטגיה שלהם . כיון שאינם אוהבים להיות נשלטים ומקנאים זה בזה , אין הם מסוגלים ליצור מערך קרבי . הם מעדיפים לארוב ליריביהם ביערות ובמקומות צרים , תוך שימוש בתחבולות למשוך את האויב . בשל כך עדיף לתקוף אותם בחורף , כשאינם יכולים להסתתר ביערות או בביצות . כיון שיש להם מנהיגים רבים שמקנאים זה בזה נקל לפתות אחד או כמה מהם על ידי הבטחות ומתנות . עם זאת יש להיזהר מפני שימוש בשירותיהם כסיירים , שכן אי אפשר לתת בהם אמון . חיבור מתקופתהקיסרליאוהשישי ( 912 - 886 ) מציג תיאור של צבא הערבים כתערובתשלמתנדבים , שבו העשיר משרתבשלגאוותהגזעוהעני מתוךתקווה לביזה . רבים יוצאים לקרב מאחר והם מאמינים שאלוהים , השש למלחמה , הבטיח להם ניצחון . רוב הפלישות הערביות לאסיה הקטנה , הנחשב לאזור עשיר , היו לצורך ביזה . כשהגיע מידע על אודות התקרבות פרשים ערביים , היה על המפקד הביזנטי שבסמוך לגבול לרכז את כל פרשיו - שכן רק פרשים יכולים להתמודד עמם . היה עליו לשלוח את חיל הרגלים למעברי ההרים כדי לעכב את נסיגת הפולשים , ולסייע לחיל הפרשים להשמידם . במקרה של פלישת צבא ערבי גדול היה על המפקד הביזנטי שממול להגביל את עצמו לפעילות הגנתית , להיצמד לאגפיהם ולמנוע ביזה על ידי יחידות נפרדות . בינתיים היה על המצביא העליון לקבץ כוחות ורק אז יוכל חיל הפרשים הכבד , כ 25 - אלף פרשים , לצאת נגד חיל הפרשים הערבי הקל והמהיר . הערבים אף עשו שימוש בגמלים והביזנטים היו אמורים להיערך להופעת בהמות לא מוכרות אלה , וכן לאלף סוסיהם לבל ייבהלו מקולות תרועה ומרעמי התופים של התוקפים . במקביל נדרש הצי לסייע לכוחות הלוחמים בערבים באמצעות זריעת הרס בחוף הקיליקי . פשיטות לקיליקיה 2 וצפון סוריה מצד כוחות של בני ברית היו אמורות להעניש את הערבים על הנזקים שגרמו בשטח הביזנטי . הודות למידע שנאגר ולשיטות הלחימה שנקטו , הצליחו הביזנטים להתמודד עם הסכנה הערבית . בפועל , למרות פשיטות שנתיות לאסיה הקטנה , לא הצליחו הערבים להקים בסיס קבוע מעבר למעברים של הרי הטאורוס . חיבור נוסף שכתב קצין תחת שלטון הקיסר ניקפורוס השני , פוקאס ( 963- , ( 969 מתמקד בארגון לוחמת גרילה מוצלחת . הוא מקדיש תשומת לב מיוחדת לדרכי השגת מודיעין באמצעות אקריטיי , הכוח המיוחד שהוזכר לעיל , וממליץ למפקדים בגבולות להתיר לסוחרים להיכנס לשטח העוין , שכן הם מתאימים ביותר להבאת מידע חשוב . החיבור מדגיש את חשיבות המידע באשר למצב האויב : " לעולם אל תדחה איש , חופשי או עבד , ביום או בלילה , גם אם אתה ישן , או אוכל , או מתרחץ , אם הוא אומר שיש בידיו ידיעות עבורך " . כשנדרשו להעביר בדחיפות מידע על אודות תנועות לאורך הגבול , נעשה שימוש במשואות אש . צופים שניצבו על גג הארמון יומם ולילה היו יכולים לקבל מידע מאסיה הקטנה בתוך שעה משטרה חשאית בשירות הקיסר אחת הירושות מהאימפריה הרומית הייתה מנגנון ה " סוכנים כלליים " ( Agentes in rebus ) שהוקם במאה הרביעית במקום מנגנון קודם , שפורק לאחר שהשחיתות שפשתה בו קוממה את הציבור . צו של קיסר קונסטנטין מ 319 - מלמד כי הם נחשבו לחיילים והיוו יחידה מיוחדת ונפרדת . כמו המשמר הקיסרי , הם חיו בארמון כדי שיעמדו לרשות הקיסרים . בימי ליאו הראשון ( 474 - 457 ) עלה מספרם ליותר מ 1 , 200 - בצד רשימת ממתינים ארוכה . המועמדים נבחנו באשר ליכולותיהם , להתנהגותם המוסרית ולמעמד החברתי של משפחותיהם ואושרו עלידיהקיסריםעצמם . למתקבלים הוקצבו 5 שניםלהוכיחאת יכולתם . משך השירות היה 25 שנה , בתפקידים מגוונים . משימתם העיקרית הייתה העברת צווים קיסריים לפרובינציות , ולשם כך השתמשו בשירות השליחים הממלכתי . מנהלי התחנות לאורך המסלול נצטוו להחזיק עבורם בטובי הבהמות בכל זמן נתון ולספק צרכיהם האחרים . אחת המשימות המיוחדות שהוטלו עליהם הייתה לשמש שליחים לשליטים זרים . מעבר לתפקידים אלה הם הועסקו בריגול אחר חשודים באי נאמנות , והיוו למעשה משטרה חשאית . משימה זו נמשכה לאורך מאות שנים . במסמך מאויר מהמאה ה 14 - מתוארים שני מרגלים ששלח הקיסר , המצותתים
|
|