|
|
עמוד:
הסיפור על השופט גדעון ( שופטים ו ' - ח ' ) נפתח בכך שהמדיינים משתלטים על הארץ ועושקים את עם ישראל ביד קשה . מלאך אלוהים נגלה בפני גדעון : " וירא אליו , מלאך ה ' ; ויאמר אליו , ה ' עמך גבור החיל . ויאמר אליו גדעון , בי אדני , ויש ה ' עמנו , ולמה מצאתנו כל - זאת ; ואיה כל - נפלאתיו אשר ספרו -לנו אבותינו לאמר , ה לֹ א ממצרים העלנו ה ' , ועתה נטשנו ה ' , ויתננו בכף - מדין . ויפן אליו , ה ' , ויאמר לך בכחך זה , והושעת את - ישראל מכף מדין : ה לֹ א , שלחתיך . ויאמר אליו בי אדני , במה אושיע את - ישראל ; הנה אלפי הדל במנשה , ואנכי הצעיר בבית אבי . ויאמר אליו ה ' , כי אהיה עמך ; והכית את- מדין , כאיש אחד " . לכאורה , תגובתו הראשונית של גדעון למלאך אלוהים חצופה מאוד . גדעון מטיל ספק בקיומו של אלוהים וטוען שאם הוא אכן היה קיים , הוא היה מונע את הצרות שבאו על עם ישראל . בשלב זה מתערב אלוהים בכבודו ובעצמו ( לא המלאך ) . הוא לא מתרגש מדברי הכפירה הקשים של גדעון , לא נוזף בו או מטיף מוסר . נהפוך הוא - נראה שהגישה מוצאת חן בעיניו והוא אומר לגדעון ישירות : " לך בכחך זה , והושעת את ישראל מכף מדין " . מה הוא אותו כוח שמצא חן כל כך בעיני אלוהים ושגרם לו להאמין שגדעון יהיה המנהיג המושיע ? ניתן להעלות שתי השערות . ראשית , גדעון מגלה אומץ לב לעמוד מול שררה ולהביע דעה בצורה בוטה וישירה . זוהי תכונה של אדם שאינו נוהה אחרי עוצמה וסמכות , ובהכרח יש לו תעוזה להתמודד עם קיבעונות ויכולת לגרום לשינוי . זוהי גם הסיבה לכך שבפנייה הראשונית של המלאך לגדעון הוא אומר לו : " ה ' עמך גבור החיל " . הפרשנות השנייה לכוח הזה הוא הטלת הספק בעובדות ובקיבעונות ישנים . הטלת הספק בקיומו של אלוהים ובכל הנפלאות שהוא עשה מאפשרת לבחון כל מיני אלטרנטיבות ולא להתבצר בעמדות וברעיונות מיושנים . בכוח הטלת הספק אפשר לשנות מציאות . מי שלא יודע להטיל ספק - לא ילמד , לא יפיק לקחים ולא יתקדם לשום מקום . זה המסר של גדעון בהתרסה נגד מלאך אלוהים . וזה בדיוק הכוח שמאפשר לו להנהיג ולהצליח בהמשך הדרך . גדעון לא מתעוור מהכוח בגדעון מתגלים היבטים נוספים המעידים על ספקנותו . הוא מפקפק בכוחו וביכולתו לקבל עליו את המשימה להצלת העם מן המדיינים . כפי שנאמר : " ויאמר אליו בי אד ני , במה אושיע יש ראל ; הנה אלפי הדל במנשה , ואנ כי הצעיר בבית אבי " . ספקות אלה בעצמו וביכולותיו גורמים לגדעון לפעול בזהירות יתר ובחכמה רבה בהמשך הדרך , ובכלל זה בחירת 300 הלוחמים ( הסיירת ) שיבצעו את המשימה , איסוף המודיעין הנועז והטקטיקה הצבאית של מתקפת פתע . גדעון אכן מצליח , בכוחות דלים ביותר ובתכסיסנות חכמה , להביס את המדיינים . ההצלחה מעוררת השתאות - חיסול של 120 אלף איש - והיא עשויה לסמא את עיניו ולגרום לו לתחושת ביטחון עצמי מופרז . ואולם , ספקנותו של גדעון לא תמה בניצחון הגדול , והוא אינו שוגה בחטא היוהרה בעקבותיה . לאחר הניצחון פונה העם לגדעון ומבקש ממנו : " ויאמרו איש-יש ראל , אל - גדעון , משל - בנו גם - אתה , גם - בנך גם בן - בנך : כי הושעתנו , מיד מדין " . על פנייה זו משיב גדעון : " לֹ א - אמשל אני בכם , ו לֹ א - ימשל בני בכם : ה ' , ימשל בכם . " במלים אחרות , גדעון אומר שהוא בא לשליחות ציבורית מסוימת וביצע אותה . הוא לא מחפש שררה , שלטון וכבוד , לא לעצמו ולא למשפחתו . גדעון קובע גם את העיקרון של הדוגמה האישית . לקראת הקרב עם המדיינים הוא אומר ללוחמים : " אנכי בא בקצה המחנה , והיה כאשר -אעשה כן תעשון . " העיקרון הזה משמש - או אמור לשמש - בסיס לכל מפקד בצבא , מנהיג , מנהל , פוליטיקאי או שר . על כל מי שמוביל ציבור לדעת להתנהג על פיו , דורות של קצינים בצבא גדלים עליו . והעיקרון הזה נכון לא רק לשדה הקרב - הוא נכון לחיים האישיים של כל מנהיג בהתנהלותו היומיומית . צניעותו של משה באה לידי ביטוי במעמד הסנה הבוער , שבו מטיל עליו אלוהים את השליחות לגאול את עם ישראל מעבדותו . במעמד זה מתקיים דו - שיח מרתק בין אלוהים למשה - ואולי בינו לבין עצמו - שצריך להיות סמל ומשל למנהיגים . משה אינו שש לקבל עליו את השליחות ואף מסרב ארבע פעמים בתירוצים שונים משה רבנו מדגים צניעות וספקנות תכונת הטלת הספק של מנהיג באה לידי ביטוי היטב גם אצל משה רבנו . התכונות הבולטות של משה , כפי שהן באות לידי ביטוי בתנ " ך , הן צניעות וספקנות . בפרק י " ד בספר במדבר מסופר על מרים אחותו , שמתלוננת על כי משה לקח אישה כושית ומטילה ספק בכך שאלוהים מדבר רק איתו . מיד לאחר מכן נאמר : " והאיש משה ענו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה " . ללא ספק , זהו ביטוי חזק וברור לאישיותו של משה כמנהיג . צניעותו של משה באה לידי ביטוי במעמד הסנה הבוער , שבו מטיל עליו אלוהים את השליחות לגאול את עם ישראל מעבדותו . במעמד זה מתקיים דו - שיח מרתק בין אלוהים למשה - ואולי בינו לבין עצמו - שצריך להיות סמל ומשל למנהיגים . משה אינו שש לקבל עליו את השליחות ואף מסרב ארבע פעמים בתירוצים שונים : " ויאמר משה אל האלוהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים" " ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי כי יאמרו לא נראה אליך ה '" " ויאמר משה אל ה ' בי אדוני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי" " ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח" אלוהים כופה לבסוף על משה את השליחות ודווקא הוא - המגמגם , הספקן , המהסס , שאינו בטוח בעצמו - מתמודד בנחישות ובעקביות עם פרעה ודורש : " שלח את עמי " . לאחר מכן הוא מוביל את העם במסע ייסורים שנמשך 40 שנה , עד הגעתו לארץ המובטחת . בדרך הוא גם בונה מערכת של חוקים ויוצר מסגרת של חיים כעם . למרות חלקו הגדול ביציאת מצרים ובהובלת העם במדבר , משה מוזכר בהגדה של פסח רק פעם אחת . בנוסף , מקום קבורתו לא נודע . בפרשנות אפשרית הקשורה לענייננו אפשר לקבוע כי זו הייתה צוואתו של משה הצנוע . צוואה שאומרת , אל תבנו לי אנדרטאות ואל תפארו את שמי ביצירות אמנות או בחגיגות ובימי מועד . עשיתי את חלקי ככל יכולתי בתקופת חיי - ואני מפנה את מקומי לדורות הבאים בצנעה ובאהבה . גם גדעון וגם משה הם דוגמא ומופת למנהיגים שיודעים לשמור על צניעות ולא לחטוא בחטא היוהרה . כך הם מעבירים את המסר " והצנע לכת " . זה נכון לכל איש מודיעין ולבטח גם למנהיגים שמקבלים החלטות גורליות . האם מנהיגינו לדורותיהם שמרו על עקרון זה ?
|
|