מילה של סאדאת איך הוחמצה התפנית האסטרטגית - מדינית של נשיא מצרים

עמוד:

מציע סאדאת שיתוף פעולה בין - ערבי על בסיס הדדיות , שבו מצרים היא המדינה המרכזית בהגנת האינטרסים של העולם הערבי - ועל כן זכאית לסיוע הולם . בפנייתו לעולם המערבי מתייחס הנייר לכך ששבירת עליונותה הצבאית של ישראל פותחת אפשרויות מדיניות חדשות . בין האפשרויות הללו נכלל שיתוף פעולה מתהדק עם ארה " ב , שהתבסס על גישה ששיקפה את המציאות החדשה וביטאה את חשיבתו המדינית והרציונלית של סאדאת . בחכמה שלאחר מעשה ניתן לומר כי למערכת הביטחון לא היה חסר מידע , נהפוך הוא . במשך שנים הגיעו ידיעות רבות הן בצינורות המקובלים והן על ידי גורמים שונים מחוץ שקראו את המפה אחרת , החל משנת , 1967 עת הסתיימה ועידת חרטום , ועד ספטמבר , 1977 אז יצא אמ " ן עם הערכת המודיעין התקופתית שלו . הערכה זו כללה שוב התייחסות ל " מדד השלום" במצרים וכן לדבריו של נדב ספרן , שהגיע מהרווארד לקהיר ומשם לישראל . ספרן חזר על כך שהערבים מרגישים שהזמן פועל לרעתם . באמ " ן , לעומת זאת , הצביעו על כיוונים אחרים לחלוטין ובהתאם לכך חזרו להערכה הבסיסית – מצרים לא מוכנה להתנתק מהקולקטיב הערבי . הכישלון המודיעיני בתהליך המצרי לא היה תוצר של היעדר מידע , אלא של הבנה בלתי נכונה של המידע הזמין שהיה בידיו . אמ " ן לא הבין את התהליך האסטרטגי המדיני שסאדאת כיוון אליו מרגע שעלה לשלטון , אלא התייחס לממדים הטקטיים והאופרטיביים בלבד . ההתעלמות מהתפנית של סאדאת מטילה אור אחר גם על המחדל של : 1973 לא הייתה מודעות לכך שסאדאת פנה לאפיק השלום , ולפיכך לא עלה על הדעת שהוא עשוי לבצע מהלך צבאי לקידום התהליך המדיני . לפיכך , נותרה רק האפשרות של מלחמה לשם שחרור סיני בכוח . בפרספקטיבה היסטורית ניתן להבין כי תפיסת היסוד בישראל תמכה בדבקות בפירוש חד - צדדי של העולם הערבי . גם ההתפתחות מצד סאדאת והיתכנותה של הכרה מפורשת בישראל לא הביאו לשינוי בהערכה . המנעד לגבי טווח האפשרויות הוגדל במצרים , בין הסדר שלום לבין חידוש הקרבות . זאת בעוד בישראל ההתמקדות היתה בהיבטים המיליטנטיים של הבעיה . האוריינטציה להעריך איומים ארגוני מודיעין צבאיים מכווני איומים מתקשים לעתים לזהות הזדמנויות מדיניות . האוריינטציה הטבעית של המודיעין היא להתייחס ליכולות הצבאיות ולהעריך את הגרוע מכל בנוגע לכוונות הצד השני . נטייה זו יוצרת , שלא בהכרח במודע , קושי להתגבר על מסגרת חשיבה מקובעת ומסוכנת שלפיה " אין עם מי לדבר " . לכן יש לסמוך על פתרונות צבאיים ובניין הכוח . אמ " ן התנהג לאורך השנים כמי שבחן כל סוגיה דרך הפריזמה הצבאית וכמי שיש לו מונופול על הידע . מקרה הבוחן מלמד כי גם שינויים מבניים שהתרחשו בקהילת המודיעין לאחר מלחמת יום הכיפורים , בהם הקמת הזירות באמ " ן מחקר או הקמת יחידת הבקרה ( " איפכא מסתברא " ) , לא הביאו לשינוי המיוחל וכמעט שלא ניתן משקל להערכה המדינית . מצד אחד , מול ההערכות המרגיעות והעקביות שהציג אמ " ן ערב מלחמת יום הכיפורים , הביאה טראומת המלחמה להחמרת הנתונים שהוצגו לגבי בגין וסאדאת . ראש הממשלה מנחם בגין מידר את אמ " ן מפגישות במוסד

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר